רע"א 8210/02 מחמוד אבו אסעד נ. סלאח זועבי

1.המשיב הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה, לאחר שנפגע בתאונת דרכים - שהוכרה כתאונת עבודה. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי לא נותרה למשיב נכות צמיתה; ועדת העררים של המוסד אישרה את הקביעה. על ההחלטה של ועדת העררים ערער המשיב בפני בית המשפט האזורי לעבודה, שהורה כי עניינו של המשיב ייבחן שוב, על-ידי הרכב שונה של ועדת העררים. לאחר כארבע שנים, משלא נפלה החלטה בעניינו, פנה המשיב לבית משפט השלום בבקשה למנות מומחים רפואיים שיכריעו בשאלת נכותו. בית המשפט נענה לבקשה, ובקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי. זאת, לא לפני שבית המשפט המחוזי פנה למזכירות ועדת העררים וביקש לדעת מהם הסיכויים כי תינתן החלטה על ידי הועדה. פניה זו נותרת אף היא ללא מענה. על החלטתו של בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת רשות הערעור משיגים המבקשים היום.

2.המבקשים טוענים כי בית משפט קמא פעל בניגוד לסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, הקובע כהאי לישנא:

נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

המבקשים מסבירים כי בית הדין האזורי הורה, אמנם, על בחינת עניינו של המשיב בפני ועדת העררים פעם נוספת, אך החלטת הוועדה הרפואית נשארה על עומדה.

משכך, גורסים המשיבים, נקבעה למשיב דרגת נכות מחייבת, כאמור ברישא הוראת סעיף 6ב, ואין מקום למינוי מומחים רפואיים על-ידי בית המשפט. נוסף לכך, טוענים המבקשים, כי התמשכות ההליכים בעניינו של המשיב אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק מינוי מומחים רפואיים.

3.דין הבקשה להידחות. בית הדין האזורי לעבודה הורה על כינוסה של ועדת עררים נוספת בעניינו של המשיב – זאת לאחר שביטל את החלטת הוועדה. בנסיבות אלה, כשהעניין תלוי ועומד וההחלטה עצמה בוטלה – ספק אם ניתן לומר כי קיימת בעניינו של המשיב קביעה על-פי דין. מכל מקום, תכליתו של ההליך הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא לייעל את הדיון בשאלת הנכות הרפואית. בנסיבות המקרה הזה, הימנעות ממינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט היתה מסכלת את תכלית החוק. אשר על כן, היה אכן מקום להתיר מינוים של מומחים רפואיים מטעם בית המשפט ולאפשר את בירור עניינו של המשיב.

הבקשה נדחית אפוא. המבקשים ישאו בהוצאות המשיב בסך של 15,000 ש"ח.