רע"א 8214/13 חיים גבריאלי נ. נצח ישראלי

1.

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 6.11.2013 (רת"ק 64512-10-13, השופט א' דראל ). בפסק הדין נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים מיום 16.9.2013 (ת"ק 3735-02-13, השופטת מ' אילני ).

2.

המבקש, שהזמין מהמשיבה 2, חיוך השן בע"מ (להלן: החברה ), שיניים תותבות, לא היה שבע רצון מהתוצאה. ביום 4.2.2013 הגיש המבקש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות, ובמסגרתה טען כי החברה סיפקה לו שיניים תותבות שהוכנו עבור מטופלת אחרת, כי הוא סרב לקבלן, וכי כתוצאה מכך נגרמה לו עוגמת נפש רבה. הוא ציין כי שילם לחברה סך של 32,000 שקל בגין הטיפול ובהמשך לכך ביקש לקבל

פיצוי בסך של 33,000 שקל.

3.

החברה מצידה טענה כי סיפקה למבקש את השיניים תותבות שהזמין, וכי אלה הותקנו בפיו וממילא נמצאות כעת ברשותו. החברה טענה גם כי לאחר שסופקו לו השיניים התותבות ביקש המבקש לשנות את צבען, והחברה נעתרה לכך, בכפוף לכך שיעביר לה אותן לשם כך. החברה הוסיפה וציינה כי בשלב זה המבקש טען שזרק את השיניים התותבות שקיבל. מנגד, המבקש חזר וטען כי אינו יודע היכן נמצאות השיניים התותבות וכי החברה מעולם לא סיפקה לו אותן.

4.

במהלך הדיון שהתקיים בפניו בית המשפט לתביעות קטנות הציע לצדדים שתי חלופות לפתרון הסכסוך: האחת – לפיה המבקש יחזיר את השיניים תותבות שסופקו לו לחברה, וזו תתקן את צבען לשביעות רצונו של המבקש וכן תשלם לו פיצוי בסך של 1,500 שקל; השנייה – המבקש לא יידרש להחזיר את השיניים תותבות שסופקו לו, ואילו החברה תכין עבורו שיניים תותבות חדשות בצבע שיבחר, מבלי שתידרש לשלם לו פיצוי נוסף. בסופו של יום, הסכימו הצדדים לחלופה השנייה, וביום 12.5.2013 קיבלה הסכמתם תוקף של פסק דין (להלן: פסק הדין המקורי ).

5.

ביום 12.6.2013 הגישו המשיבים בקשה לביטול פסק הדין המקורי, בטענה כי לא ניתן לבצעו בהתחשב בטיפולים נוספים שקיבל המבקש, ולפיכך הציעו לפצות את המבקש בסך של 2,000 שקל. באותו מועד, דחה בית המשפט לתביעות קטנות את בקשת המשיבים. במקביל, המבקש הגיש אף הוא בקשה לביטולו של פסק הדין המקורי, בטענה כי החברה אינה מקיימת אותו. ביום 16.9.2013 התקיים עוד דיון בפני בית המשפט לתביעות קטנות, ובמסגרתו עתר המבקש לכך שהחברה תשלם לו פיצוי בסך של 32,000 שקל, כיוון שעקב מצבו הרפואי לא ניתן לקיים את פסק הדין המקורי. לעומת זאת, המשיבים ציינו בשלב זה כי באופן עקרוני הם מוכנים לטפל במבקש כפי שנקבע בפסק הדין האמור, ככל שמצבו הרפואי יאפשר זאת.

6.

בשלב זה, ולנוכח ההתפתחות המתוארת לעיל, נדרש בית המשפט לתביעות קטנות להכרעה בתביעה. בית המשפט לתביעות קטנות קבע כי גרסתו של המבקש לפיה החברה סיפקה לו שיניים תותבות של מטופלת אחרת אינה סבירה. כמו כן, הוא דחה את טענת המבקש לפיה החברה נקטה בסחבת בטיפול בו בטרם ניתן פסק הדין המקורי. באשר להתנהלות לאחר מתן פסק הדין, קבע בית המשפט לתביעות קטנות כי החברה אכן התמהמהה בקיומו. יחד עם זאת, קבע בית המשפט לתביעות קטנות כי הסכמת החברה להחליף את השיניים התותבות שסופקו למבקש הייתה לפנים משורת הדין בלבד, וכי כעת לא ניתן עוד לבצע את פסק הדין בגלל מצבו הרפואי של המבקש. נוכח האמור, ביטל בית המשפט לתביעות קטנות את פסק הדין המקורי, והורה לחברה לשלם למבקש פיצוי בסך של 3,000 שקל בגין התנהלותה לאחר מתן פסק הדין.

7.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, לאחר שקבע כי פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מבוסס על קביעות עובדתיות שאין מקום להתערב בהן, וכי גם לגופו של עניין הוא עולה בקנה אחד עם העדויות שנשמעו לפניו ועם הראיות שהוצגו לו.

8.

בהליך שבפני מציין המבקש כי הוא אדם כבן 97, אשר סובל מזה כשנתיים מהתנהלותה של החברה בעניינו. המבקש טוען כי החברה הטעתה אותו ואת בית המשפט לתביעות קטנות, וכי הוא נאלץ לחזור ולבקש כי ייפסק לו פיצוי על מנת

שיוכל לרכוש לעצמו את השיניים התותבות שלהן הוא זקוק.

9.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום בו מתעוררת שאלה כללית הדרושה להכרעה וחורגת מעניינם של הצדדים או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור המחייב את התערבותו של בית משפט זה

(ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ''ד לו(3) 123 (1982)). אמת המידה החלה על בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" הנסבה על פסק דין שמקורו בתביעה קטנה היא מחמירה עוד יותר, ויש מקום להיענות לה רק במקרה חריג במיוחד, שבו עולה שאלה משפטית שחשיבותה רבה ביותר או שניכר בה "עוול זועק" (ראו למשל: רע"א 7220/13 אלראי נ' גולדמן , בפסקה 8 (10.12.2013)).

10.

הבקשה דנא אינה מעוררת שאלה משפטית כללית, ולמעשה היא אף אינה כוללת טענה כזו. כמו כן, לא השתכנעתי שלמבקש נגרם עיוות דין. עיון בתיק (באמצעות מערכת "נט המשפט") מלמד כי בית המשפט לתביעות קטנות התייחס ברצינות רבה לטענותיו ולבקשותיו השונות של המבקש, ואף הביא את הצדדים לפשרה, שלמרבה הצער לא התממשה. גם בית המשפט המחוזי בחן היטב את טענותיו של המבקש ודחה אותן לגופן. אכן, ניתן להתרשם כי המבקש חש שנגרם לו עוול וההליך המשפטי לא הוביל לפתרון מצוקתו, ועל כך יש להצר. אולם, פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות מבוסס על קביעות עובדה ומהימנות שאין בסיס להתערב בהן, ולא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: בע"מ 356/12 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ' עידה , בפסקה 8 (11.3.2012)) . בטרם חתימה, אציין כי בהתחשב בנסיבותיו החריגות של המקרה, ובעיקר גילו המבוגר של המבקש ומצבו הבריאותי, טוב הייתה עושה החברה לו שקלה להעניק לו פיצוי נוסף, לפנים משורת הדין, אך מובן כי אינה מחויבת בכך.

11.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.