פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8215/18
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשות:
1.
Volkswagen AG
2.
Audi AG
3.
צ'מפיון
מוטורס בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. גולן שלמה
2. עירית תמיר
3. רפי בר-עוז
בקשת רשות ערעור על
החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 18.11.2018
בת"צ
756-10-15, ת"צ 4870-10-15
ות"צ
768-10-15
שניתנו על ידי כב' השופטת צילה צפת
בשם המבקשות 2-1:
עו"ד ד"ר ישראל לשם;
עו"ד רון פלג
בשם המבקשת 3:
עו"ד אילן שביט-
שטריקס
; עו"ד יניב
סטל
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור, וכן בקשה בהולה לעיכוב ביצוע, שהוגשו ביחס לשתי החלטות מיום 18.11.2018 שניתנו על ידי כבוד סגנית הנשיא, השופטת צילה צפת מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במסגרת ת"צ 756-10-15, ת"צ 768-10-15 ות"צ 4870-10-15 (להלן: "בקשות האישור" ). לאחר עיון בבקשות הגעתי למסקנה שיש לדחותן, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
1.
ההחלטה הראשונה (אשר התקבלה במסגרת בקשה 43) היא החלטה להיעתר לבקשת המשיבים (שהם המבקשים בבקשות האישור ) להגיש את סעיף 7 לחוות דעתו של שמאי הרכב אליהו אגרנט (להלן: " השמאי אגרנט ") כחלק מחומר הראיות בתיקים הנ"ל (להלן: " סעיף 7 ", " חוו"ד אגרנט " ו-" ההחלטה הראשונה ", בהתאמה).
ויובהר, המשיבים צרפו לראשונה את חוו"ד אגרנט לכתב התגובה לתשובה לבקשת האישור אותו הגישו בשעתו. המבקשות (שהן המשיבות בבקשות האישור ) הגישו בקשה למחיקת התגובה (בקשה 31) ובעקבות זאת הורה בית המשפט ביום 10.4.2018 על מחיקת סעיף 7 לחוו"ד אגרנט, וזאת מהטעם שהוא מהווה הרחבה שראוי היה לכלול במסגרת בקשת האישור, ולא רק במסגרת התגובה לתשובה לבקשת האישור (להלן: " החלטת המחיקה "). ואולם, כחצי שנה לאחר מכן, ביום 21.10.2018 הגישו המבקשות ראיית הזמה המתייחסת לנושא בו עסק סעיף 7 לחוו"ד אגרנט (להלן: " ראיית ההזמה "). בעקבות זאת הגישו המשיבים ביום 4.11.2018 בקשה לאפשר להם לצרף את סעיף 7 לחוו"ד אגרנט, ובהחלטה הראשונה ניתנה להם האפשרות לעשות כן על בסיס הנימוק כי " משמצאו [המבקשות] לנכון להפריך את האמור ב [סעיף] 7 ל[ חוו"ד ] אגרנט (כך על פי בקשתם) יש להעתר לבקשה להגיש את [סעיף] 7 הנ"ל כראיה מטעם [המשיבים] ".
2.
ההחלטה השנייה, שהתקבלה כאמור אף היא ביום 18.11.2018, ניתנה ביחס לבקשה 50, שהגישו המבקשות באותו יום, תוך הכתרתה בכותרת " בקשה דחופה " (להלן: " הבקשה הדחופה "). במסגרת בקשה זו הודיעו המבקשות כי הן מוותרות על הגשת ראיית ההזמה, ו" כנובע מכך מתבקש בית המשפט הנכבד לבטל את השבתו של [סעיף] 7 לחומר הראיות ". לחילופין התבקש בית המשפט לאפשר הגשת תגובה לסעיף 7, וכן לדחות את מועד חקירתו של השמאי אגרנט על חוות דעתו. ההחלטה השנייה, שניתנה כקודמתה בפתקית, היא החלטה קצרה, ואצטטה במלואה: " דומני כי מוצו ההליכים של השמטת והוספת ראיות, תשובות ותגובות. על מנת לאפשר ל [מבקשות]
להערך לחקירתו של השמאי אגרנט – חקירתו תשמע אחרונה ביום 22/11/18" (להלן: "ההחלטה השנייה" ) .
3.
בקשת רשות הערעור שלפניי משיגה על שתי ההחלטות, וגורסת כי לא היה מקום להתיר את הוספתו של סעיף 7 לאחר שכבר הוצא מהתיק בהחלטת בית המשפט; לחילופין שהיה מקום להיענות לבקשה להוציא את סעיף 7 מחומר הראיות לאחר שהמבקשות ויתרו על ראיית ההזמה; לחילופין שיש מקום לאפשר למבקשות להגיש תגובה לסעיף 7; ולחילופי חילופין שיש לדחות את מועד חקירת השמאי אגרנט. להלן אתייחס לכל אחת מהטענות הללו כסדרן.
4.
ההחלטה הראשונה לאפשר את הוספתו של סעיף 7 לחומר הראיות, וזאת תוך שינוי החלטת המחיקה, היא בוודאי החלטה מוצדקת.
החלטת המחיקה התקבלה על בסיס דיוני – חוו"ד אגרנט צורפה לתגובה לתשובה לבקשת האישור, ולפיכך לשיטת בית המשפט קמא לא היה מקום לכלול בה חלקים שלא היו בגדר תגובה לחוות הדעת שצורפו על ידי המבקשות לתשובות שהגישו לבקשות האישור. מכאן שאין לראות בהחלטת המחיקה משום קביעה שסעיף 7 לחוו"ד
אגרנט היא ראיה שקיים טעם מהותי שלא לקבלה.
ראיית ההזמה שצירפו המבקשות לחומר הראיות היא דו"ח חקירה העוסק באחת השאלות המרכזיות שנבחנו במסגרת סעיף 7 לחו"ד אגרנט – האם התקלה נושא התובענה השפיעה על הערכת מחיר הרכבים על ידי סוחרי רכב. לא זו אף זו, כפי שציין בית המשפט קמא בהחלטה הראשונה, במסגרת הבקשה להוספת ראיית ההזמה (בקשה 43) קיימת הפניה מפורשת לסעיף 7 בחוו"ד אגרנט (ליתר דיוק, לסעיף 7ג.), ואף צוין (באופן מטעה) כי " בית המשפט הותיר [...] את החלק הרלוונטי בחוות דעת אגרנט בתוך תיק בית המשפט " – וזאת כחיזוק לבקשה להוספת ראיית ההזמה. במצב דברים זה, החלטת בית המשפט קמא לשנות את החלטתו הדיונית הקודמת, ולאפשר את צירוף סעיף 7 לחומר הראיות לאור צירוף ראיית ההזמה, הייתה במקומה.
5.
גם בקביעה (המהווה את ליבת ההחלטה השנייה) שלא להורות על מחיקת סעיף 7 מחומר הראיות, לאחר שהמבקשות הודיעו כי לאור ההחלטה הראשונה הן מוותרות על ראיית ההזמה, לא נפל כל דופי. במסגרת הבקשה הבהולה לא נטען כי ההתייחסות לסעיף 7 בחוו"ד אגרנט במסגרת ראיית ההזמה הייתה בגדר שגגה שנפלה מלפניי המבקשות. כל שנטען הוא כי המבקשות ביקשו לעסוק בעניין נקודתי, וכי משהוברר להן בעקבות ההחלטה הראשונה שהדבר יאפשר למשיבים לצרף את סעיף 7 לחוו"ד אגרנט, הן העדיפו "לעשות צעד אחורנית", ולהוציא מחומר הראיות הן את ראיית ההזמה הן את סעיף 7 לחוו"ד
אגרנט. אפס, לא זוהי דרך התנהלות הליך הגשת הראיות. צד שפתח חזית ראייתית אינו יכול לסגת מחזית זו מהטעם שהתברר לו כי אין הדבר פועל לטובתו. בלשון משחק השח-מט – "נגעת נסעת".
6.
הבקשה השלישית של המבקשות, לאפשר להן להגיב לסעיף 7 לחוו"ד
אגרנט, היא עניין הנתון במידה רבה לשיקול דעת הערכאה הדיונית, בשים לב למכלול הנסיבות. בענייננו המדובר בבקשה הנוגעת לנושא הקשור לגובה הנזק – עניין שאינו מצוי בליבת הנושאים בהם יש לעסוק בשלב בקשת האישור; הבקשה הוגשה בסמוך מאוד למועדי ההוכחות, וקבלתה עלולה לפיכך לשבש את לוח הזמנים שנקבע לשמיעת הראיות; למבקשות ניתנה אפשרות להגיש את ראיית ההזמה, ובכל מקרה יתאפשר להן להגיש ראיות נוספות בעניין זה אם וכאשר יאושרו הבקשות לניהול התובענה כייצוגית. לאור כל אלה אינני סבור שקיימת הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בעניין זה.
7.
ולבסוף, מועד חקירת השמאי אגרנט הוא מהנושאים לגביהם נקבע בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: "הצו" ), כי לא תינתן רשות ערעור (ראו סעיף 1(1) לצו). את עמדתי בעניין תכליתו ומשמעותו של הצו הבהרתי ברע"א
3099/18 אברהם נ' קרן קיימת לישראל (21.5.2018) בזו הלשון:
[לצו] תכלית כפולה: ראשית , לשמר את הפררוגטיבה הניהולית של הערכאה המבררת בנושאים דיוניים-טכניים באופיים; שנית , להגן על ערכאת הערעור מפני ריבוי התדיינויות בעניינים שעלות בירורם כהליך ביניים צפויה לעלות על התועלת שתצמח מכך.
הגשמת תכליות הצו מחייבת כי בעניינים המנויים בו לא תינתן רשות ערעור, וזאת מבלי שיבחנו כלל השאלות האם להחלטה המותקפת עשויה להיות השפעה על תוצאות ההליך והאם מבחינה עניינית צדקה הערכאה המבררת בהחלטתה. אם תאמר אחרת – מה הועילו חכמים בתקנתם?
דברים אלה יפים גם לענייננו.
8.
לאור כל האמור דין בקשת רשות הערעור להידחות. ממילא גם נדחית הבקשה הבהולה לעיכוב ביצוע. מאחר שלא התבקשה התייחסות המשיבים, אינני עושה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"א בכסלו
התשע"ט
(19.11.2018).
ש ו פ ט