רע"א 8220/08 גלרד תעשיות (1992) בע"מ (בפירוק) נ. דורעם הרדי

לפניי בקשה לביטול החלטה לפטור מעירבון שניתנה במעמד צד אחד.

1.

ההליך שבכותרת הוגש ביום 28.9.2008. ביום 3.10.2008 הוגשה בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת עירבון. בהחלטתי מיום 5.10.2008 נתבקשה תגובת המשיבים. משיב 2 נתן הסכמתו לבקשה. באין תגובה של משיבים 1 ו-3, החלטתי (ביום 4.11.2008) לפטור את המבקשות מהפקדת עירבון. ביום 9.11.2008 ביקשו משיבים 1 ו-3 את ביטולה של החלטה זו, בטענה כי תגובתם הוגשה לבית המשפט עוד ביום 26.10.2008. באותה תגובה הם התנגדו לבקשה לפטור מעירבון. בין היתר בטענה כי המבקשת לא הוכיחה דלות כלכלית.

2.

בירור במזכירות בית המשפט העלה כי תגובת משיבים 1 ו-3 אכן הוגשה בתוך המועד, ביום 26.10.2008. בשל תקלה משרדית התגובה לא הועברה לעיוני עובר למתן ההחלטה מיום 4.11.2008. במצב דברים זה מצאתי לנכון להיעתר לבקשה ולבטל את החלטתי מיום 4.11.2008 שניתנה במעמד צד אחד. אדון אפוא בבקשה לפטור מעירבון לגופה.

3.

בבקשה לפטור מהפקדת עירבון טענה המבקשת כי הינה חברה המצויה בהליכי פירוק מזה כעשר שנים. החברה הפסיקה פעילותה כחצי שנה לפני פירוקה, וכל רכושה והכספים שהיו בחשבון הבנק נעלמו כלא היו. על פי הנטען, נותרו למבקשת רק חובות לגורמים שונים ובעיקר למדינת ישראל בגין הלוואה שנתקבלה באמצעות בנק המזרחי טפחות בע"מ (להלן: בנק המזרחי ). על פי האמור בבקשה, קופת הפירוק ריקה. אף נטען כי משרדה של המפרקת נושא בעלויות הכרוכות בניהול התיק משך תקופה ארוכה. המפרקת פנתה, כך נטען, לבנק המזרחי ולנציגת הפרקליטות בבקשה לקבלת סיוע כספי, אך טרם נתקבלה תשובה בעניין. מכאן בקשתה החלופית של המבקשת להאריך את המועד לצורך גיוס כספי העירבון ב-60 ימים. משיב 2 נתן, כאמור, הסכמתו לבקשה, ואילו משיבים 1 ו-3 מתנגדים לה.

4.

על פי כללי הדיון, עם הגשת בקשה לרשות ערעור חייב המבקש להפקיד בבית המשפט עירבון להבטחת הוצאותיו של המשיב (תקנות 405-404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אין חולק כי גם הליך של חברה בפירוק מותנה, ככלל, בהפקדת עירבון. גם בהליך מסוג זה יש להגן על זכותם של בעלי הדין שכנגד כי יעמוד לרשותם מקור זמין וודאי לממש את גביית ההוצאות שיפסקו לטובתם, ככל שיפסקו. מתן פטור מערבון הוא בבחינת חריג, והנטל לשכנע בדבר קיום הצדקה לכך מוטל על מבקש הפטור. כדי להרים את הנטל נדרשת החברה ומפרקה לפרוש לפני בית המשפט תשתית מלאה בדבר היכולת הכלכלית להפקיד עירבון. במסגרת זו יש לפרט את מצבה של קופת הפירוק. בנוסף, יש לפרט מי הם הנושים, מהו היקף נשייתם, האם נעשתה פנייה אליהם, כיצד נענתה, אם סורבה – מדוע סורבה. בהעדר תשתית עובדתית כאמור, לא ניתן לבחון את הבקשה.

5.

במקרה שלפניי, לא הורם הנטל הנדרש. הבקשה שלפניי לקונית ו אינה נתמכת בתצהיר. הטענה לפיה קופת הפירוק ריקה לא נתמכה בתיעוד. ג ם אם אניח שלמבקשת לא עומדים מקורות עצמיים למימון העירבון משום שקופת הפירוק ריקה, לא הובהר האם קיימת אפשרות לגייס כספים מהסביבה הקרובה, כגון מנהליה של המבקשת או נושיה שהם הנהנים הפוטנציאליים מהזכייה בהליך.

די בכל האמור כדי לדחות את הבקשה לפטור מעירבון, אף מבלי להידרש לשאלת סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב לעמדת משיב 2, סכום העירבון יופחת לסך של 10,000 ₪, אשר ישמש להבטחת הוצאות משיבים 1 ו-3 בלבד. המבקשת תפקיד את העירבון תוך 60 ימים מעת המצאת החלטתי זו, ולא - יירשם ההליך לדחייה ללא צורך במתן הודעה נוספת.