פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 8221/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
המסדר הסלסיאני של דון בוסקו -
Salesians
of
Don Bosco
נ ג ד
המשיב:
אמין ג'ורג' ג'ראיסה, עו"ד
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים בת"א 40568-12-11 מיום 13.11.2013 שניתנה על-ידי השופט א'
פרקש
בשם המבקש:
עו"ד נהאד ארשיד
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' פרקש , סגן נשיא) מיום 13.11.2013 בת"א 40568-12-11 בגדרה נדחתה בקשת המבקש להוציא מסמך שהוגש מטעם המשיב מתיק בית המשפט.
1.
במסגרת תביעה המתנהלת בין הצדדים הגיש המשיב תצהיר עדות ראשית ויחד עמו צירף "חוות דעת של מומחה" שנכתבה על-ידי פרופ' אריה רייך (להלן: מסמך רייך ) שעיקר עניינה בבירור הדין החל במחלוקת בין הצדדים – הדין הקאנוני או הדין הישראלי – ובמעמד המשפטי של ההסכמים שבין מדינת ישראל לבין הוותיקן. המבקש פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה להוצאת מסמך רייך מהתיק, בנימוק כי חוות דעת שכזו איננה ראיה קבילה. לטענת המבקש, מדובר בהרצאה משפטית על אודות הדין המשפטי הפוזיטיבי הרלוונטי לסוגיות המתעוררות במשפט. תפקידו של בית המשפט הוא להכריע בשאלות מסוג זה, ואין להעביר הכרעות אלה לידי מומחים חיצוניים מטעם הצדדים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בקובעו כי "לאחר שנתתי דעתי לבקשת ב"כ הנתבע להוציא את חווה"ד של פרופ' א' רייך, אשר הוגשה מטעם התובע, וכן עיינתי בתגובת ב"כ התובע ובתשובת ב"כ הנתבע לתגובה זו, הגעתי לכלל מסקנה כי בשלב זה אין מקום להיעתר לבקשה. ככל שיהיה מקום לדון בעצם נחיצותה של חוות הדעת, תינתן הדעה על כך במסגרת פסק הדין בתובענה" . על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי.
2.
לטענת המבקש, החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו נעדרת הנמקה. אין הסבר מדוע נדחו טענותיו, וזהו פגם המצדיק את קבלת בקשתו. עוד טען המבקש, כי החלטת בית המשפט המחוזי מנוגדת לדיני הראיות. חוות דעת משפטיות הנוגעות לדין, משמעותו ויישומו, אינן ראיות קבילות. קבלת מסמך רייך חותרת תחת תפקידו של בית המשפט המחוזי לעסוק בבירור המצב המשפטי. זהו תחום מומחיותו של בית המשפט, זוהי סמכותו, ואין להתיר הגשת חווֹת דעת חיצוניות בנושאים כגון דא. לדברי המבקש, קיים חשש ממשי כי הותרת המסמך בתיק, למרות שאינו קביל, תשפיע על בית המשפט, תגרום לעיוות דין, ותצריך הגשת חוות דעת נגדית מטעמו.
לסיום טען המבקש כי יש לדון בבקשתו כבר בשלב זה שכן קיים חשש ממשי כי הותרת ההחלטה על כנה תביא לניהול הליך מיותר ולבזבוז זמן שיפוטי.
3.
לאחר שבחנתי את הנטען בבקשת הרשות לערער ושקלתי את נימוקיה, דומני כי אין מקום להעתר לה. כידוע, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית באשר לאופן ניהול הדיון שלפניה,
למעט במצבים חריגים שיש בהם כדי לגרום עיוות דין למי מן המתדיינים. ענייננו אינו נמנה עם חריגים אלו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט, אך לא הכריע בעניין קבילותה או משקלה. רק שלושה חודשים ויותר לאחר הגשתה, ראה המבקש להגיש את בקשתו לבית המשפט המחוזי, סמוך למועד שנקבע להגשת תצהירים וחוות דעת מומחה מטעמו. נטען בבית המשפט המחוזי, ולא הוכחש, כי פגמים נטענים במסמך רייך נמצאים גם בחוות דעת האב דוד יגר, מומחה לדין הקתולי קנוני, שהקדים והגיש המבקש, ושחלקים נכבדים ממנה עוסקים גם בדין הישראלי. אין צריך לומר, כי זכות דיונית צריך להפעיל בתום לב, וכי הדין צריך לחול על שני הצדדים בשווה. על כל פנים, בית המשפט המחוזי לא הכריע כאמור לחיוב או לשלילה לגבי קבילותה של חוות הדעת, אלא רק דחה את החלטתו לעת מתן פסק הדין, ככל שיהא אז צורך בכך, וטענות הצדדים שמורות להם לעת הערעור על פסק הדין, אם יוגש ערעור מטעמו של מי מהם.
4.
לפיכך הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט
'
בטבת תשע"ד (12.12.2013).
ש ו פ ט