רע"א 828/13ד"ר בוריס פלוטקין נ. SMITH KLINE BEECHAM BIOLOGICAL

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.11.2012 בת"א 1184/05 (כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי ) בגדרה נדחתה בקשת המבקש להמציא לעיונו מאגרי מידע שברשות המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) הכוללים דיווחים שהתקבלו אצל המשיבה בדבר תופעות לוואי שהופיעו לאחר קבלת חיסון שהמשיבה מייצרת (להלן: מאגרי המידע ).

1.

הבקשה לעיון במאגרי המידע הועלתה בגדר דיון בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגיש המבקש, רופא במקצועו, נגד המשיבות 1 ו-2. נטען, כי כתנאי להעסקתו באחד מבתי החולים שבבעלותה, נדרש המבקש על-ידי המשיבה 2 לקבל חיסון המיוצר על-ידי המשיבה. בתביעה, שהוגשה בשנת 2005, טוען המבקש, כי החיסון גרם לו למחלת עור.

2.

כעולה מן הבקשה ומן התגובה לה, במסגרת ההליכים המקדמיים שהתנהלו בגדר תובענת המבקש, הגיש המבקש בקשות שונות לגילוי מסמכים, ונראה כי אין חולק שבמסגרת בקשות אלה לא הוגשה בקשה לעיין במאגרי המידע. כיום טוען המבקש, כי המשיבה כלל לא חשפה בהליכים המקדמיים כי אכן קיימים מאגרים כאמור. עם זאת, בכתב ההגנה מטעם המשיבה וכן במסגרת תצהיר עדות ראשית שניתן מטעם המשיבה על-ידי ד"ר טמיר, נכתב, כי החברה אוספת "בקפדנות" דיווחים בדבר תופעות הלוואי של החיסון ומדווחת על כך למשרדי הבריאות במדינות בהן משווק החיסון, ומבדיקה עלה כי לא דווח על קשר בין החיסון למחלה ממנה סובל המבקש.

3.

בהמשך, בשל בעיות בריאות של המצהיר, הוחלף תצהירו של ד"ר טמיר בתצהירה של ד"ר אשד, שגם ציינה, כי לא ידוע לה על מקרה נוסף של מחוסן שפיתח מחלה דומה. עם זאת, בפתח עדותה בבית משפט קמא ביקשה ד"ר אשד לציין, כי לקראת מתן העדות עיינה שוב במאגרי המידע ואיתרה שני דיווחים על מקרים שאירעו מחוץ לישראל, בהם מי שחוסנו בחיסון אובחנו בהמשך כחולים במחלה ממנה סובל המבקש. בעקבות זאת, ביקש בא כוח המבקש שיינתן "צו גילוי מסמכים על כל המאגרים שעומדים לרשות ד"ר ורדה אשד בכל העולם".

4.

בהחלטתו מיום 26.11.2012 דחה בית משפט קמא את הבקשה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך, שהמבקש לא הגיש בקשה לעיין במאגרי המידע בשלב קדם המשפט וזאת חרף האמור בכתב ההגנה של המשיבה ובתצהיריהם של ד"ר טמיר וד"ר אשד בדבר ריכוז הדיווחים בדבר תופעות לוואי. עוד נאמר בהחלטה, כי חשיפת מאגרי המידע של המשיבה עלולה להביא לפגיעה בסודות מסחריים. לבסוף ציין בית המשפט את הגינותה של ד"ר אשד, אשר ביקשה ביוזמתה להוסיף את המידע האמור, אף שעל פני הדברים, ייתכן שיש בו כדי לתמוך בטענות המבקש, וגם על אף שבבדיקה קודמת לא התגלו דיווחים אלה וכך גם המומחה מטעם המבקש לא היה ער למקרים אלה.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

5.

בבקשה נטען, כי בהליכי הגילוי המוקדם שהתנהלו במסגרת קדם המשפט, המשיבה לא הצהירה על קיומם של מאגרים כאמור, ולכן לא היה מקום לדחות את הבקשה מהטעם שעיון בהם לא התבקש בעבר. עוד מזכיר המבקש, כי במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים התבקשה המשיבה לגלות דיווחים הקשורים למחלה, אך המשיבה טענה כי אין בידה דיווחים כאלה. לטענת המבקש, מאגרי המידע של המשיבה, כפי שהם מתוארים בתצהיריהם של ד"ר טמיר וד"ר אשד, אינם עולים כדי סוד מסחרי כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1995, ובכל מקרה ניתן לצוות על גילוי מסמכים בדרך שתאזן בין הפגיעה באינטרס של המשיבה לבין אינטרס המבקש.

6.

המשיבה מתנגדת לבקשה. בין היתר נטען, כי אף שהמשיבה ציינה במספר הזדמנויות כי היא אוספת בקפדנות את הדיווחים בדבר תופעות הלוואי של החיסון, המבקש לא דרש לעיין במאגרי המידע הנזכרים. המשיבה טוענת כי אין מקום להיענות לבקשה עתה, לאחר סיומם של ההליכים המקדמיים ולאחר ששמיעת ההוכחות הגיעה לשלב מתקדם. המשיבה מלינה על ניסיונו של המבקש להטיל בה דופי, לאחר שעדה מטעמה חשפה את הנתונים שבידיה מיוזמתה , במהלך שלשיטת בית משפט קמא ביטא "הוגנות יוצאת דופן". נטען גם, כי יש לדחות את הבקשה בשל הניסוח הכללי שננקט בה. כך, טוענת המשיבה, המבקש לא תחם את בקשתו לעיון במסמכים מתוך המאגר אלא למאגר עצמו, אף שזהו נכס פרטי המכיל סודות מסחריים. המבקשת ציינה, כי ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש להגביל את הגילוי לפלט המחשב שיכלול מענה לשאילתא שתעסוק בדיווחים על מחלת העור ממנה סובל המבקש לאחר שניתן החיסון הרלבנטי.

דיון והכרעה

7.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה, ובהסכמת הצדדים לכך, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פיה. לא ראיתי לנכון לאפשר למבקש להגיב לתשובת המשיבה. דין הערעור להתקבל, כמפורט בפסקה 9 להלן.

אכן, כפי שמציינת המשיבה, ענייני גילוי מסמכים נמנים על ההליכים המקדמים שראוי לסיים במסגרת הקדם משפט. תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) אף קובעת, כי בית המשפט לא ידון "בשום בקשה שבעל הדין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". תקנה זו פורשה בעבר בפסיקה ככזו שבאה לאזן בין ההכרח לנהל את המשפט על-פי פרוצדורה קבועה, לשם ייעול ההליך, לבין הגשמת המטרה שבסיס ההליך המשפטי, היא גילוי האמת בסכסוך (ראו רע"א 647/04 אבנר איגוד לביטוחי נפגעי רכב בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (28.4.2004)). בכל הנוגע לבקשות לעיון במסמכים שהוגשו בשיהוי, הובעה בפסיקה העמדה שלפיה מאחר שלגילוי מסמכים תפקיד חשוב בבירור הפלוגתאות שבין הצדדים להליך יש לנקוט בגישה המתירה את גילוי המסמכים, אף בשלב מאוחר, זאת בשל חשיבותם לקידום ההליך המשפטי, תוך שימוש במכשיר של פסיקת ההוצאות נגד בעל הדין שהשתהה בהגשת הבקשה (ראו, למשל, רע"א 6823/05 רואימי נ' בנק לאומי לישראל , פסקה 9 וההפניות שם (12.1.2005)). קל וחומר שיש מקום להתיר הגשת בקשה לגילוי מסמכים לאחר תום שלב קדם המשפט, כאשר רק במהלך שמיעת הראיות התברר דבר קיומם של מסמכים מהסוג שאת גילויו מבקשים, זאת בניגוד למה שהוצהר בתצהירי גילוי המסמכים שהוגשו בשלב קדם המשפט. זה המצב במקרה דנא.

8.

בענייננו, אינני סבור כי יש לדחות את הבקשה אך מן הסיבה שהמבקש לא הגיש בקשה לעיון בכלל מאגרי המשיבה במסגרת ההליכים המקדמיים. כעולה מן הבקשה ומן התגובה לה, המבקש ביקש במסגרת קדם המשפט לקבל מידע בדבר הדיווחים שהתקבלו אצל המשיבה בקשר עם המחלה ממנה הוא סובל, ותשובת המשיבה לבקשה זו היתה שאין בידה דיווחים כאמור, אף שבדיעבד התברר כי תשובה זו לא היתה מדויקת כלל וכלל (בלשון המעטה). בנסיבות אלה נראה, כי השלב המאוחר בו הוגשה הבקשה הנוכחית לעיין במאגרי המידע היא במידה רבה תוצר של התנהלות המשיבה עצמה. הבירורים בקשר עם הבקשה לגילוי הדיווחים מתוך המאגרים לא נערכו כראוי בשלב קדם המשפט ומשכך נמנעה מן המבקש האפשרות לבחון כיצד מידע זה מסייע, אם בכלל, לטיעונו, וייתכן שהיה בדבר גם לפגוע באפשרותו של בית המשפט לברר כראוי את הסכסוך בין הצדדים. עתה, משהתברר מצב הדברים לאשורו בעניין קיומם של דיווחים אצל המשיבה, שוב אין למנוע מן המבקש את האפשרות לבדוק קו טיעון הקשור בדיווחים האמורים. נראה אפוא כי נסיבות המקרה דנא עולות כדי "טעמים מיוחדים" (תקנה 149 לתקנות) המצדיקים את קבלת הבקשה לגילוי מסמכים אף לאחר שהסתיים שלב קדם המשפט.

עוד אציין, כי אין בידי לקבל את הטענה שאין לקבל את הבקשה לעיון במאגרי המידע, לאחר שד"ר אשד בהגינותה כבר מסרה למבקש את המידע הנדרש. ראשית, כבר הוכח שבדיקות שהמשיבה ערכה בעבר בעניין זה לא הניבו את כלל המידע הרלבנטי. זאת ועוד, יש לזכור שהמידע שמסרה ד"ר אשד לא נמסר במסגרת תצהיר גילוי ערוך על-פי דין, ומעיון בפרוטוקול לא ניתן להבין מהי בדיוק השאילתא שהוזנה ושהובילה לקבלת פלט המידע האמור. בנוסף, פרטי מידע מסוימים לא היו ידועים לד"ר אשד בעת מתן העדות (למשל, המדינה בה התגלה המקרה השני, אף כי בא כוח המשיבה הציע להשיב לשאלה זו). במצב דברים זה, אינני סבור כי די בדברים שמסרה ד"ר אשד במסגרת עדותה.

9.

יחד עם האמור לעיל, אינני סבור כי בנסיבות יש להיענות לבקשתו הכללית של המבקש לעיין בכלל מאגרי המידע שעומדים לרשותה של ד"ר אשד (עמ' 81 לפרוטוקול הדיון מיום 13.11.2012), וכמוצע בתגובת המשיבה, יש להגביל את העיון לתוצאות שיכללו בפלט שיתקבל מהפניית שאילתא למאגרי המידע של המשיבה בדבר דיווחים שהתקבלו אודות מי שחוסנו בחיסון הרלבנטי, ולאחר מכן דווח לגביהם שהם חולים במחלה ממנה סובל המבקש. סבורני, כי יש בתוצאה זו לאזן בין האינטרסים השונים שנמנו לעיל, ובראש ובראשונה להבטיח כי ההליך יתנהל בצורה הגונה וראויה המאפשרת לבית המשפט למקד את הפלוגתאות שעולות בגדרו ולהכריע בהן.

התוצאה היא שהערעור מתקבל באופן הבא: המשיבה תמציא למבקש, בתוך 15 יום מהיום, תצהיר בחתימת אדם מוסמך מטעמה אשר ביצע את הבירור בעצמו, ובו תפורטנה התוצאות שהושגו מהפניית שאילתא למאגרי המידע של המשיבה בדבר דיווחים שהתקבלו אודות מי שחוסנו בחיסון הרלבנטי ולאחר מכן דווח לגביהם שחלו במחלה ממנה סובל המבקש. בתצהיר יוצהר כי התוצאות התקבלו לאחר חקירה ודרישה ומיצוי אפשרויות החיפוש במאגרי המידע, וכי פרט לתוצאות אלה אין בידי המשיבה מידע על דיווחים נוספים כאמור. במצורף יועברו תוצאות החיפוש האמור לעיון המבקש.

בנסיבות העניין, תישא המשיבה בשכר טרחת עורך דינו של המבקש בסך 7,500 ש"ח.