רע"א 8293/16 רע"א 8293/16

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 60920-12-15, שניתנה ביום 20.9.2016 על-ידי השופטת ח' קיציס .

המשיבות הגישו נגד המבקש תביעה כספית בגין חוב שלטענתן הוא חב למשיבה 2 (להלן: החברה ). המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, שכן לטענתו, מנכ"ל החברה ובעל המניות היחיד בה בעת הרלבנטית (להלן: יורם מר ), נפגש עמו לאחר הגשת התביעה, והודיע לו כי התביעה הוגשה שלא על דעת החברה או על דעתו. בהמשך לפגישה זו אף נמסרו למבקש מכתבים מטעם יורם מר ומטעם החברה, בהם ביקשו האחרונים, באופן מפורש, לדחות את התביעה נגד המבקש.

בית המשפט המחוזי קבע כי אין מחלוקת שיורם מר הוא המנהל היחיד של החברה והוא מוסמך לפעול ולהתחייב בשמה. צוין כי המשיבות לא המציאו החלטה של החברה המורה אחרת, או החלטה שונה של האסיפה הכללית בחברה. בית המשפט ציין כי אמנם, קיימות טענות מטעם גורמים שונים כי למעשה הם בעלי המניות האמיתיים של החברה, בעוד שיורם מר נרשם כבעל המניות היחיד בה רק מטעמים שאינם מהותיים. ואולם, נקבע, כי בנסיבות שבהן הרישום אינו מראה כך, אין בטענות כדי להוביל לדחיית בקשתו של המבקש לסילוק התביעה על הסף. לפיכך הכריע בית המשפט כדלקמן:

" לפחות בשלב זה אין מקום להמשיך לברר את התביעה במתוכנת שבה היא הוגשה, עד אשר ישכנעו בעלי המניות, לאחר שיירשמו ככאלה, את החברה כי עליה להמשיך בניהול התביעה. לצורך כך ניתנת להם ארכה של 6 חודשים בהם יעוכב הדיון בתובענה ". (פסקה 27 להחלטה).

על הרקע הזה הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור דנא, ובה הוא טוען כי לא היה מקום ליתן למשיבות "ארכה", כל זמן שנקבע כי אין מקום להמשיך לברר את תביעתן בשל הנסיבות שפורטו לעיל.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבות לה, באתי לכלל מסקנה כי אמנם לא היה מקום "לעכב" או "להתלות" את ההכרעה בבקשת המבקש לסילוקה של תביעת המשיבות על ה סף. למבקש הזכות לקבל הכרעה בבקשתו, בפרט כשעיכוב במתן ההכרעה עלול לכאורה לפגוע בו (כטענתו, למשל לעניין טענות התיישנות למיניהן). הדברים אמורים בפרט, שעה שנדמה כי יש ממש בטענות המבקש לעניין המשקל שיש ליתן למכתבים שנמסרו לו מטעם יורם מר והחברה, וזאת גם אם תתקבלנה טענות בעלי המניות בעניין מישור היחסים הפנימי ביניהם לבין יורם מר. כמובן, אינני מביע עמדה מחייבת בנדון, ואולם על-פניו הדברים נראים ברורים, שעה שאין חולק כי יורם מר הינו בעל הרשאה מטעם החברה, או לכל הפחות נחזה כך, בעת הרלבנטית למסירת המכתבים (ובעניין זה, ראו בפסק דיני בע"א 6991/14 מפרם סוכנויות (1999) בע"מ נ' חריש וקציר 2000 בע"מ , פסקאות 40-28 (19.5.2016)).

אשר על כן, בקשת רשות הערעור מתקבלת, והערעור מתקבל באופן חלקי. התיק יושב לבית המשפט המחוזי לקבלת החלטה סופית

על-ידו בבקשת המבקש לסילוק התביעה שהגישו המשיבות נגדו על הסף. למותר לציין כי לאחר קבלת החלטה סופית בבקשה לסילוק התביעה על הסף, תעמודנה לשני הצדדים כלל זכויותיהם לפי הדין, לרבות האפשרות לשוב ולפנות לבית משפט זה.

המשיבות תישאנה בהוצאות לטובת המבקש, על הצד הנמוך, בסך 3,000 ש"ח.