רע"א 8301/07 דניאל אנקווה נ. זהרה כהן

1.

בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' וסרקרוג, י' כהן ור' שפירא), בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט ח' שרעבי).

המבקש תבע את המשיבה בבית משפט השלום בסדר דין מקוצר, לתשלום 400,000 ש"ח. על פי הנטען בכתב התביעה, בנה של המשיבה לווה כספים מהמבקש ולא פרע את הלוואתו. המשיבה נחלצה לעזרתו והסכימה לערוב לחובו ולהעמיד את דירתה כבטוחה לפרעון החוב של בנה למבקש.

בית משפט השלום דחה את התביעה, לאחר שמצא כי לא הוכחה התחייבות של המשיבה לתשלום חובות בנה למבקש. נמצא, כי המבקש ערך עם המשיבה הסכם למראית עין כאילו מכרה לו המשיבה את זכויותיה בדירה. המבקש לא חלק כי אכן המדובר בהסכם למראית עין, אולם לטענתו מהותו האמיתית של אותו ההסכם היתה העמדת הדירה כבטוחה לפרעון החוב של בנה. ברם, גם טענה זו של המבקש נדחתה על ידי בית משפט השלום כבלתי מוכחת בראיות.

המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וערעורו נדחה. ערכאת הערעור סמכה ידיה על ממצאי העובדה שנקבעו בערכאה הדיונית ועל המסקנות המשפטיות שהסיקה מכך.

עתה עותר המבקש לרשות ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה על נספחיה, לא מצאתי מקום להעתר לבקשה.

טענות המבקש בבקשה זו מתמצות הלכה למעשה בהשגות כאלה ואחרות על ממצאי המהימנות והעובדה שנקבעו בערכאה הדיונית ועל הפגמים שנפלו עקב כך, לטענת המבקש, במסקנות הערכאות קמא.

דא עקא, טענות אלה כולן אינן חורגות מד' אמותיו של הסכסוך הפרטני והקונקרטי שבין הצדדים, ואינן מעלות כל שאלה או סוגיה עקרונית או חדשנית החורגת בהשלכותיה מהסכסוך הפרטני דנן.

בהינתן זאת, אין מקום או הצדקה למתן הרשות לערער לבית המשפט העליון בערעור שני ובגלגול שלישי של ההליכים (ראו רע"א 385/93 בית נח, החלמה ומזור בע"מ נ' מדינת ישראל , פ"ד מז(3) 221; רע"א 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור , פ"ד לו(3) 123).

גם לגופם של דברים – לא מצאתי עילה שתצדיק התערבות בממצאי העובדה כפי שנקבעו בערכאה הדיונית ובמסקנות המשפטיות הנובעות מכך כפי שנפסקו בשתי הערכאות קמא.

לאור זאת – הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסכום 12,000 ש"ח.