רע"א 8305/08 סמיון לפין נ. עיריית תל אביב יפו

לפניי בקשה להארכת המועד להפקדת ערבון ולחלופין למתן פטור מהפקדתו.

1.

ההליך נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שדן בתביעת המבקש כנגד המשיבה בגין חיובי מים בטענה שהחיוב נעשה שלא כדין. בית המשפט התבקש לבטל את החיובים ולפצות את המבקש, בטענה כי המשיבה רשמה את המבקש ללא רשותו וידיעתו כמחזיק של דירה אשר על פי נסח הרישום המקרקעין נמצאים בבעלות של אדם אחר. בית משפט השלום דחה את התביעה בקובעו, בין היתר, כי תביעתו של המבקש הינה קנטרנית ונוהלה באופן לא ברור וחרגה מכל פרופורציה הגיונית. ערעור לבית המשפט המחוזי, אליו הצטרפה גם באת כוחו של המבקש כמערערת נוספת, נדחה תוך חיוב כל אחד מן המערערים בהוצאות בסך 5,000 ₪.

2.

במסגרת בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש בלבד, התבקשה ארכה להפקדת ערבון, שנקבע לסך של 7,000 ₪, עד שיוחזרו למבקש כספי הפקדון שהפקיד בבית המשפט המחוזי, בסך 15,000 ש"ח. נטען בבקשה כי המבקש הינו אדם דל אמצעים, וכי כספי העירבון בסך 15,000 ₪ לא הושבו למבקש, למרות ששילם למשיבה את מלוא ההוצאות שהוטלו עליו. תחת זאת הועברו כספי הערבון לבא-כוח המשיבה. חילוט הערבון, כך נטען, הינה אחת מעילות בקשת רשות הערעור, אם כי לא העיקרית. לחילופין התבקש מתן פטור מהפקדת ערבון, בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה.

3.

המשיבה הודיעה בתגובה כי עקרונית אינה מתנגדת להארכת המועד, אך היא סבורה כי ממילא בימים הקרובים עתיד המבקש לקבל את כספי הפיקדון שהפקיד בבית המשפט המחוזי. מתגובת המשיבה עלה כי היא אינה מתנגדת להשבת כספי הפיקדון למבקש ואף מסרה עמדה זו לבית המשפט המחוזי. המשיבה הוסיפה וציינה כי הינה מתנגדת לכך שהמבקש יופטר מהפקדת ערבון, שכן לא מתקיימים בעניינו התנאי בדבר חוסר יכולת כלכלית והתנאי בדבר סיכויי ההליך.

4.

בהחלטתי מיום 24.12.2008 הוארך ארעית המועד להפקדת ערבון, והמבקש התבקש להגיש הודעה מעדכנת עם קבלת כספי הפיקדון מבית המשפט המחוזי. משהתברר כי שיחרור כספי הפיקדון מתעכב, זימנתי את הצדדים לדיון לפניי. ביני לביני התברר כי קיימת החלטה של בית המשפט המחוזי (כב' השופט ' המר, סגן נשיא) מיום 21.12.2008 לפיה "כספי הפקדון שהופקדו ע"י המערערים יוחזרו למערערים". בירור במזכירות בית המשפט העלה עם זאת כי כספי הפקדון טרם הושבו למערערים.

5.

במהלך הדיון, בעקבות הערות בית המשפט, הסכימו בעלי הדין לכך שעל מנת שלא להאריך את ההליכים שלא לצורך, ייקבע כי סך של 7,000 ₪ מתוך כספי הפיקדון המופקדים בבית המשפט המחוזי יועברו לבית משפט זה וישמשו כערבון בהליך שבכותרת. יתרת כספי הפקדון תושב לידי המבקש, והכל בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.12.2008.

6.

בדיון לפניי הוסיפה וביקשה באת-כוח המבקש כי ייפסקו הוצאות לחובת המשיבה בגין הבקשה בעניין הערבון. בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי מקום לפסיקת הוצאות. ככל שהבקשה לפסיקת הוצאות מבוססת על טענות המבקש בקשר לעיכוב בשחרור כספי הפיקדון בבית המשפט המחוזי, אין מקומן של טענות אלה במסגרת הבקשה שלפניי. ככל שהבקשה מבוססת על התנהלות המשיבה, אין בידי לקבוע כי התנהלות המשיבה במסגרת הבקשה שלפניי מצדיקה פסיקת הוצאות. המשיבה לא התנגדה למתן ארכה להפקדת ערבון עד לשחרור הכספים בבית המשפט המחוזי ואף לא התנגדה לכך שהכספים יועברו ישירות מבית המשפט המחוזי לבית משפט זה, לכשישוחררו, כך שהדיון בבקשה לרשות ערעור לא יעוכב. אשר להתנגדות המשיבה לכך שהמבקש יופטר כליל מהפקדת ערבון, גם דבר זה אינו מצדיק חיובה בהוצאות. עיון בבקשה בנספחיה מעלה כי המבקש כלל לא עמד בתנאים המצטברים לפטור מהפקדת ערבון, שהן חוסר יכולת כלכלית להפקיד ערבון וקיום סיכויים טובים להליך.

7.

מנגד, לא מצאתי מקום לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה, כפי שביקשה המשיבה. ברגיל, בהעדר נסיבות מיוחדות, אין חיוב בהוצאות בבקשות לפטור מערבון, עקב טיבן וטבען, גם כאשר הבקשות נדחות וחרף הטרחה שנגרמת למשיב המתבקש להגיב עליהן. לא מצאתי כי במקרה זה מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכלל האמור.

סיכומו של דבר, גזברות בית המשפט המחוזי מתבקשת להעביר לבית משפט זה סך של 7,000 ₪ מתוך כספי הפיקדון של המבקש. כספים אלה ישמשו כערבון להבטחת הוצאות המשיבה בהליך שבכותרת. הדיון בהליך יתנהל כסדרו, ויראו את הערבון כאילו הופקד כבר עתה. כל צד ישא בהוצאותיו בגין בקשה זו.

החלטה זו תועבר גם לגזברות בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו.