רע"א 8317/08 תל אור ניהול ונכסים בע"מ נ. יונתן חי

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע תשלום "הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ" (להלן - התשלום בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד ) בהם חויבה המבקשת על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום 2.9.2008, בת.א. 1132/06 (כבוד השופט ע' גרשון ).

העובדות והליכים קודמים

1.

בשנת 2001 הגישה המבקשת תביעה כספית כנגד המשיב ושתי חברות נוספות, חי-מידן הנדסה בע"מ וחי-מידן תעשיות (1978) בע"מ (להלן - החברות ) בהן היה המשיב בעל שליטה, נושא משרה ומורשה חתימה. בטרם הוגש כתב הגנה, הגישו המשיב והחברות בקשה לבית משפט השלום להעביר את הסכסוך בין הצדדים לבורר וזאת בהסתמך על סעיף בוררות בהסכם שנכרת בעבר בין המבקשת לבין החברות.

ביום 29.7.2001 התקבלה הבקשה בבית משפט השלום בחיפה (כבוד הרשמת ר' יצחקי ) והסכסוך עבר להכרעתו של בורר, המהנדס צביקה רום (להלן - הבורר ).

בחודש אוגוסט 2002 הגיעו החברות למצב של חדלות פירעון ומונה להן כונס נכסים. ביום 16.3.2003 ולאחר כינוס נכסיהן של החברות, הגיש המשיב לבית משפט השלום בחיפה בקשה לביטול הליך הבוררות, אותו הוא ביקש כזכור, בנימוק כי הבורר יכול לדון אך ורק בשאלת הנזק בהיותו מהנדס אולם הוא אינו יכול לדון בשאלת חבותו האישית של המשיב, וזאת נוכח העובדה כי הוא נעדר השכלה משפטית. ביום 18.4.2004 דחה בית משפט השלום בחיפה (כבוד הרשם א' שדה ) את בקשתו זו של המשיב בנימוק כי היא לא נתמכה בתצהיר וכי הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה בשמו ללא כל הסתייגות. המשיב לא ערער על החלטה זו והליכי הבוררות נמשכו.

לאחר הגשת סיכומי המבקשת, הגיש המשיב ביום 4.1.2006 לבית משפט השלום בחיפה בקשה נוספת לביטול הליך הבוררות ולחילופין בקשה למינוי בורר חילופי. יוער, כי בקשה זו הוגשה לאחר סיום שלב הראיות בפני הבורר ולאחר שנקצבו המועדים להגשת סיכומי הטענות בתיק. ביום 13.3.2006 דחה בית משפט השלום (כבוד השופטת א' פריאל ) את בקשתו זו של המשיב תוך שהוא מציין כי "נוכח הזמן הרב בו מתנהלת הבוררות וכאשר נותר לצדדים להגיש סיכומי טענות על מנת שהבורר יוכל לסיים את מלאכתו ולתת פסק דין, אין זה ראוי כי צד לבוררות יבקש להפסיק את ההליך ולהתחילו מבראשית".

2.

ביום 5.9.2006 נתן הבורר את פסקו, במסגרתו קיבל את תביעת המבקשת בחלקה וחייב את המשיב ואת החברות לשלם למבקשת, בחלקים שווים, סך של 228,720 ש"ח בצרוף מע"מ, בתוספת ריבית והצמדה; שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15% מהסכום הנ"ל, בצרוף מע"מ ובתוספת ריבית והצמדה ובשכר טרחת הבורר בתוספת ריבית והצמדה (להלן - פסק הבוררות ).

ביום 12.12.2006 הגיש המשיב במקביל לבית משפט השלום בחיפה ולבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לביטול פסק הבוררות. בהסתמך על הוראות סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט ), עתרה המבקשת לבית המשפט המחוזי בחיפה לסילוק הבקשה על הסף בנימוק של חוסר סמכות. בית המשפט המחוזי הורה למשיב להגיש את תגובתו בבקשה וביום 9.1.2007 הודיע המשיב כי הוא מסכים לבקשה וכי בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לביטול פסק הבוררות הינו בית משפט השלום. למרות הסכמת הצדדים, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקשת לדחייה על הסף והצדדים הגישו את סיכומיהם.

ביום 2.9.2008, לאחר תקופה של כשש וחצי שנות התדיינות ולאחר כשנתיים מיום מתן פסק הבוררות, ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה את פסק הבוררות באופן גורף. בית המשפט המחוזי נימק את הכרעתו בכך שבהשתלשלות המקרה נפלו " טעויות בסיסיות ומהותיות היורדות לשורש הענין בכך שבקשות שונות, שהוגשו על ידי שני הצדדים, בענייני הבוררות, נדונו בפני מי שלא היה מוסמך, עניינית, לדון בהן " [הדגשות במקור - י.ד.].

ראשית, קבע בית המשפט המחוזי כי רשם של בית משפט השלום שאינו שופט אינו מוסמך לדון בבקשה לעיכוב הליכים ועל כן, החלטת כבוד הרשמת ר' יצחקי מיום 29.7.2001 ניתנה בחוסר סמכות.

שנית, קבע בית המשפט המחוזי כי בית משפט השלום בחיפה לא רכש סמכות לדון בטענות הנוגעות להליך הבוררות בין הצדדים הואיל והוא רכש סמכות לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות ) והורה על עיכוב הליכים בתובענה שהוגשה לפניו ולא הפך להיות בית המשפט של הליכי הבוררות כמשמעותו בסעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט ועל כן, לא היה מוסמך כבוד הרשם א' שדה לדון בבקשה שהוגשה על ידי המשיב, מה גם שחוסר סמכותו נובע מן העובדה כי אף הוא לא מונה לכהונת שפיטה במועד הדיון בבקשה. כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח העובדה כי המשיב טרח לציין בכל המסמכים שהגיש בהליך הבוררות כי הסכם הבוררות בינו לבין המבקשת איננו מחייב אותו וכי הבורר נעדר סמכות לדון בסכסוך, אין לראותו כמי שהסכים עם ניהול הליך הבוררות.

לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי לנוכח הפגמים הרבים שנפלו בהחלטות בית משפט השלום, יש לבטל את פסק הבוררות מכח העילה שבסעיף 24(10) לחוק הבוררות. לבסוף, חייב בית המשפט קמא את המבקשת בתשלום בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

מכאן הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע תשלום הסכום האמור.

טענות הצדדים

3.

לטענת

המבקשת , סיכויי הערעור טובים הואיל והעברת ההליך לבוררות נעשה מכוח סעיף 79ב(ג) לחוק בתי המשפט ולא מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות ועל כן, הייתה מוסמכת כבוד הרשמת ר' יצחקי לדון בבקשה ולהעביר את התיק לדיון בפני בורר. כמו כן, טוענת המבקשת כי אף אם ניתנה החלטת כבוד הרשמת י' יצחקי בחוסר סמכות, יש להותירה על כנה ואין די בעובדה כי החלטה או פסק דין ניתנו בחוסר סמכות על מנת לבטלם. כמו כן, טוענת המבקשת כי מדובר בפגם קל וטכני שלא גרם לעיוות דין למי מהצדדים.

4.

בנוסף, טוענת המבקשת כי לא ניתן להתעלם מכך שאת הבקשה להעברת התיק לדיון בפני בורר הגיש המשיב בעצמו, כאשר לנוכח הסכמתה, העביר בית משפט השלום את התיק לדיון בפני בורר.

5.

עוד טוענת המבקשת כי המשיב לא ערער על החלטת כבוד הרשם א' שדה ומעולם לא נטען על ידו בפני מי מהרשמים כי הם דנים בתיק בחוסר סמכות, עובדה אשר מקימה נגדו השתק שיפוטי מלהעלות טענת חוסר סמכות כעת. אשר על כן, טוענת המבקשת כי סיכוייה לזכות בערעור הינם טובים.

6.

לבסוף, טוענת המבקשת כי לנוכח קשייהן הכלכליים של החברות והעובדה כי הן הפכו לבסוף להיות חדלות פרעון, עובדה אשר מעידה על מצבו הכלכלי של המשיב, קיים חשש כי היה והיא תעביר את התשלום בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד לידי המשיב, היא תתקשה לגבותו בחזרה במידה ויתקבל ערעורה.

7.

לטענת

המשיב , דין בקשת רשות הערעור להידחות הואיל והבקשה אינה מגלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מגדר המחלוקת הפרטית של הצדדים ועל כן ממילא יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע התשלום בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד.

דיון והכרעה

8.

ככלל, בעל דין אשר קיבל פסק דין לטובתו, זכאי לממש את זכייתו באופן מיידי, כאשר על הצד המבקש את עיכוב הביצוע מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי ערעורו טובים והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר קיים חשש ממשי כי במידה ויתקבל הערעור לא יהיה בכוחו של המשיב בערעור להשיב את הכספים שקיבל [ראו: ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו , פ"ד נ (1) 668, 672 (1996); ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ (5) 403, 405 (1997); ע"א 8890/07 עיריית ירושלים נ' יוחנן (לא פורסם, 11.12.2007)].

9.

מבלי להביע עמדה באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל או באשר לסיכויי הערעור להתקבל לגופו, סבורני כי ניתן לומר כי סיכויי בקשת רשות הערעור כמו גם סיכויי הערעור להתקבל לגופו של עניין, אינם נמוכים. אמנם, לכאורה ניתנו החלטות הרשמים בחוסר סמכות, אולם אין להתעלם מכך כי המשיב עצמו ביקש להעביר את הסכסוך להליכי בוררות וכן יש לשקול את העובדה כי הוא לא מצא לנכון לערער על החלטת כבוד הרשם א' שדה מיום 18.4.2004 או על פסק דינה של כבוד השופטת א' פריאל מיום 13.3.2006.

10.

בתצהיר שאותו הגיש, ציין א' בר-אילן, אחד ממנהלי המבקשת, כי הוא "חושש לאור התנהלות יונתן-חי [המשיב - י.ד.] בעבר ולנוכח ניהול החברות שהיו בשליטתו אשר קרוב לוודאי הביא להפיכתן לחדלות פרעון, כי גם מצבו הכלכלי האישי בכי רע". אולם, פרט להבעת החשש הנ"ל, אין בבקשת עיכוב הביצוע שלפניי כל ראיה לכך כי אכן מצבו הכלכלי של המשיב עלול להכביד על גביית התשלום בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד, במידה ויתקבל ערעור המבקשת. כל שנטען הוא כי החברות - במובחן מהמשיב - הפכו להיות חדלות פרעון. אולם, אלה אינן צד להליך שלפניי ולפיכך, לא מתקיים התנאי השני הדרוש על מנת שבית משפט זה יורה על עיכוב ביצוע, כאמור לעיל.

11.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע התשלום בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד, נדחית.

הואיל והמשיב לא מצא לנכון להתייחס בתגובתו לבקשה לעיכוב ביצוע תשלום בגין הוצאות ושכר טרחת עו"ד, אלא באופן כוללני וללא התייחסות קונקרטית, איני עושה צו להוצאות.

התיק יועבר לדיון לפני הרכב של שלושה שופטים.