רע"א 8323/98 אוחיון שלום נ. תמיר קערור

1.בבית משפט השלום מתנהלת תביעת המבקש נגד המשיב, בגין נזקיו בתאונת דרכים. התאונה היתה גם תאונת עבודה, וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה את דרגת נכותו לצמיתות של המבקש בשיעור 75%. הנכות היא בתחום האורטופדי. המשיבים עתרו להבאת ראיות לסתור קביעה זו של דרגת הנכות, על יסוד הטענה שעל ידי ניתוח ניתן לשפר את מצבו של המבקש ולהקטין את נכותו. בית משפט השלום דחה את הבקשה. בקשה לרשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי התקבלה, וכן הערעור גופו, ובית המשפט המחוזי התיר הבאת ראיות לסתור, בהסתמכו על הסיפא לסעיף 6 ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975-.

על כך הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.

2.דין הבקשה להדחות. כפי שציין בית המשפט המחוזי, עיון בפרוטוקולים של הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מגלה, שהאפשרות של ביצוע ניתוח לשיפור מצבו של המבקש לא היה לנגד עיני הוועדה והיא לא נתנה את דעתה לכך. בנסיבות אלה, כשהוברר שהוועדה לא אמרה דעתה בנושא זה, ולאור קיומה של חוות דעת רפואית על פיה ניתן לשפר את המצב על ידי ניתוח, צדק בית המשפט המחוזי במסקנה אליה הגיע.

3.אכן, ענייננו שונה מזה שנדון ברע"א 3233/94 קרנית נ' פלבינסקי (טרם פורסם). שם נמצא שהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי הציעה למשיב טיפול ניתוחי, כשברור היה שדעתה היתה שניתוח כזה עשוי לשפר את מצבו הרפואי. בענייננו לא הוצע טיפול כזה. הוועדה כלל לא נדרשה לאפשרות שיפור המצב על ידי ניתוח. אך על רקע העדר התייחסות של הוועדה לאפשרות זאת, וקיום חוות דעת שניתוח כזה עשוי לשפר את המצב, היה מקום, כפי שהחליט בית המשפט המחוזי, לאפשר הבאת ראיות לסתור.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, ללא צורך בתשובה.