רע"א 833/09 יונונה יצחקוב נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפיו נדחה ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתביעה לחייב את המשיבה 1 לשלם למשיב 2 את יתרת ההלוואה, שנותרה המבקשת חייבת למשיב 2 לאחר מות בעלה. ההלוואה נלקחה כנגד משכון דירה אותה רכשו המבקשת ובעלה המנוח, ולהבטחת פרעון ההלוואה בוטחו חייהם של בני הזוג בביטוח חיים אצל משיבה 1. סלע המחלוקת בבית משפט השלום היה האם בעלה של המבקשת התאבד, שכן במקרה שהמבטח התאבד לפני תום שנת הביטוח הראשונה נשללים תגמולי הביטוח. בית המשפט פסק כי מצירוף הראיות בתיק הוכח במידת ההוכחה הדרושה כי המנוח התאבד על ידי נטילת כדורי קלורוקווין. בית משפט השלום הוסיף וקבע כי לאור מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, היא תחויב בהוצאות למשיבה 1 בסך של 10,000 ₪ בלבד. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת, בקבעו כי פסק הדין של הערכאה הדיונית מפורט, מעמיק ויסודי ומסקנותיו מבוססות ומעוגנות היטב בחומר הראיות.

2.

בבקשה לפניי טוענת המבקשת כי היא נושאת לבדה בעול גידולם של ארבעה ילדים. לדבריה, היא אינה מסוגלת לעבוד ולהשתכר. עוד נטען כי שניים מילדיה סובלים בעיות רפואיות חמורות. המבקשת משתכרת, על פי הנטען, מקצבת שארים מן המוסד לביטוח לאומי ומקצבת ילדים, וכן משכר זעום מעבודות ניקיון מזדמנות. המבקשת מציינת כי הופטרה מתשלום אגרה הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי. משיבה 1 מתנגדת לבקשה, הן בטענה כי המבקשת לא הוכיחה העדר יכולת כלכלית והן בטענה כי סיכויי ההליך קלושים. משיב 2 הודיע כי הוא משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט.

3.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה, ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש לפטור את המבקשת מתשלום אגרה. ההחלטה של בית המשפט המחוזי (מיום 5.12.2007) לפטור את המבקשת מתשלום אגרה משמשת ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). לא שוכנעתי כי טענות המשיבה 1, יש בהן כדי לסתור ראיה לכאורית זו בדבר חוסר יכולת כלכלית.

4.

יחד עם זאת, אין בידי לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון. ראשית, הבקשה אינה מבהירה די הצורך מדוע אין באפשרותה של המבקשת להסתייע בסביבה הקרובה – ובאמה בפרט – לצורך גיוס הערבון. יש לזכור כי בשונה מעניין האגרה, לגביו נבחנת יכולתו האישית של בעל הדין, המבקש פטור מערבון נדרש להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה וידידים. שנית, לעניין בקשה לפטור מערבון אין די בדלות כלכלית ויש לאמוד אף את סיכויי ההליך. כידוע, העירבון בא לאפשר גבייה מהירה של ההוצאות, אם אלה ייפסקו לזכות המשיב, היה והערעור (או בקשת רשות הערעור) יידחה. ברור, על כן, שאין להתייחס לבקשה לפטור מהפקדת עירבון כפי שמתייחסים לבקשה לפטור מאגרה (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם 17.10.2007)). לכן, בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מעירבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר. במקרה דנן, מעיון בפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי ובבקשה לרשות ערעור נראה, על פני הדברים, כי סיכויי ההליך אינם טובים באופן המצדיק פטור מערבון. בשים לב למהות ההליך, למצבה הכלכלי הנטען של המבקשת ולפסיקת ההוצאות הצפויה במקרה של כשלון ההליך, יועמד הערבון על סך של 5,000 ₪. הערבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא הודעה נוספת.