רע"א 8341/15 חאלד קסאב נ. אליאס נסייר

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 30.9.2015 (ע"א 5180-04-15, הנשיא ד"ר א' אברהם ). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בעפולה מיום 1.2.2015 (ה"פ 55723-05-14, השופטת י' מישורי ).

רקע והליכים קודמים

2.

בין הצדדים התגלע סכסוך שעניינו הלוואה שנתן המשיב למבקש, וזה הוליד מספר הליכים משפטיים. תחילה, המשיב הגיש תביעה לבית משפט השלום בטענה שהמבקש הפסיק לעמוד בתשלומים החודשיים לפירעון ההלוואה (ת"א 7157/07). במקביל, הגיש המשיב תביעה נוספת (תא"מ 3884-11-08) שמקורה בבקשה לביצוע שיקים שמסר לו המבקש. הדיון בשתי התביעות אוחד בבית משפט השלום (להלן: ההליך הראשון ). ביום 25.11.2014 בית משפט השלום (השופטת י' מישורי ) קיבל בעיקרה את התביעה שעניינה הסכם ההלוואה, תוך הפחתת שיעור הריבית שנתבע. כן התקבלה תביעתו של המשיב בעניין ביצוע השיקים. המבקש ערער על פסק הדין בהליך הראשון, וערעורו התקבל באופן חלקי במובן זה ששיעור הריבית שבו הוא חויב הופחת פעם נוספת.

3.

עוד בטרם ניתן פסק הדין בהליך הראשון הגיש גם המבקש תביעה נגד המשיב לבית משפט השלום (להלן: ההליך השני ). בתביעה הוא ביקש סעדים שונים, ובהם סעד הצהרתי בדבר בטלותו של הסכם ההלוואה שנערך בין הצדדים, ולחלופין בדבר פירעון החוב למשיב. כמו כן הוא ביקש שבית משפט השלום יורה על ביטול הריבית הנקובה בהסכם ההלוואה. הליך זה הוא שנמצא ביסוד הבקשה שבפני.

4.

במסגרת ההליך השני טען המשיב כי יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדו על הסף – תחילה מחמת התיישנות, ולאחר שניתן פסק הדין בהליך הראשון – מחמת מעשה בית דין. בית משפט השלום קיבל את עמדת המשיב ודחה את התביעה שהוגשה מטעם המבקש על הסף, בקבעו כי חל בעניינם של הצדדים השתק עילה, כמו גם השתק פלוגתא. בית משפט השלום הוסיף כי אפילו ישנן טענות שהמבקש לא העלה במסגרת ההליך הראשון, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו בעניין זה.

5.

המבקש הגיש ערעור על פסק הדין בהליך השני, אך ערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי אישר את קביעתו של בית משפט השלום לפיה דין התביעה להידחות על-פי העיקרון של מעשה בית דין – הן מחמת השתק עילה והן מחמת השתק פלוגתא. בקבעו כך נדרש בית המשפט המחוזי לעובדה שבהליך הראשון היה המבקש נתבע ואילו בהליך השני הוא שימש כתובע – וקבע שאין בכך כדי לשנות מן הקביעה שחל בין הצדדים השתק עילה. כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה באופן מפורש את טענות המבקש לפיהן לא התקיים התנאי שעניינו "הכרעה בממצא פוזיטיבי" לצורך החלת השתק פלוגתא.

בקשת רשות הערעור

6.

לטענת המבקש יש לקבל את בקשת רשות הערעור שהגיש בשל כך שפסקי הדין של הערכאות הקודמות חורגים מההלכה הנוהגת בסוגיה של מעשה בית דין. לטענת המבקש, לא ניתן להחיל את העיקרון של השתק עילה כאשר ההליך המאוחר לא נפתח ביוזמת מי שפתח את ההליך הקודם.

7.

המבקש מוסיף וטוען כי לא ניתן להחיל בעניינו את הכלל של השתק פלוגתא, מפני שחלק מטענותיו בהליך הראשון נדחו לטענתו מבלי שנקבע בהן ממצא פוזיטיבי. המבקש מדגיש בהקשר זה כי בית משפט השלום קבע שרוב טענותיו בהליך השני הועלו על-ידו בהליך הראשון, אך לא כולן, וכי חלק מטענותיו מבוססות על אירועים שהתרחשו רק בשנת 2009, כשנתיים לאחר הגשת כתב התביעה בהליך הראשון.

דיון והכרעה

8.

לאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

9.

כידוע, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים שבהם מתעוררת שאלה כללית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).

10.

במקרה דנן, הערכאות הקודמות קבעו שיש לדחות את תביעתו של המבקש מחמת השתק פלוגתא. טענותיו של המבקש נגד קביעה זו נטועות בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ומופנות כלפי האופן שבו יושם העיקרון בעניינו, ועל כן אינן מצדיקות מתן רשות ערעור (ראו למשל: רע"א 1391/15 לוי נ' לוי , פסקה 10 (12.5.2015)). די בכך על מנת לדחות את הבקשה.

11.

אכן, בפסיקתו של בית משפט זה הועלתה השאלה שעניינה תחולת העיקרון של השתק עילה במצבים שבהם התובע בהליך המאוחר היה הנתבע בהליך המוקדם (ראו: רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' וינשטיין , פסקה 14 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) מ' נאור (8.3.2009); רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' בן ברוך , פסקה 21 (23.7.2012)). אף בספרות המשפטית הובעו דעות חולקות בנושא (ראו: נינה זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 45-44 (1991); והשוו: יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 518-514 (2015)). אולם, הדיון בשאלה זו אינו נדרש בענייננו, לנוכח דחיית תביעתו של המבקש גם מחמת השתק פלוגתא. כידוע, אין זו דרכו של בית משפט זה לתת רשות ערעור בשאלות שההכרעה בהן אינה דרושה בנסיבותיה של הבקשה (ראו למשל: רע"א 783/12 פלוני נ' מדינת ישראל – משטרת ישראל , פסקה 5 (29.2.2012)).

12.

סוף דבר: דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.