רע"א 8344/16 פלג פיתוח מקרקעין בנהריה נ. עדירן פיורה השקעות 1996 בע"מ

בין מבקשת 1 (להלן: המבקשת ) לבין משיבה 1 (להלן: המשיבה ) – שתיהן חברות בע"מ – פרץ סכסוך עסקי. ברקע – הלוואה שהעניקה המבקשת למשיבה. הצדדים חלוקים בשאלה מהו הסכום שעל המשיבה לשלם למבקשת מעבר לקרן ההלוואה. במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי ביקשה המשיבה סעד זמני. בין היתר, התבקש צו מניעה לעיכוב ביצוע שיק על סך של 3,500,000 ש"ח, שניתן למבקשת על ידי המשיבה לשם הבטחת פירעון התחייבויותיה. ערכאה קמא קיבלה את הבקשה. נקבע כי בשלב זה לא ניתן לשלול את עמדת המשיבה, לפיה היא פטורה מתשלום הסכום שאת תשלומו נועד השיק להבטיח. אשר למאזן הנוחות, נקבע כי גם הוא נוטה לצד המשיבים. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפני.

לטענת המבקשים, היה על בית המשפט המחוזי לדחות את הבקשה לסעד זמני. הם מכבירים בראיות שונות המוכיחות, לשיטתם, כי על המשיבה לשלם את הסכום שאת תשלומו נועד השיק להבטיח. על פי קו זה, המשיבים לא הוכיחו את טענותיהם ולו לכאורה. אשר למאזן הנוחות, נטען כי זה נוטה לטובת המבקשים. בנוסף לכך נטען כי היה על בית המשפט המחוזי להגיע לתוצאה מאוזנת יותר, למשל על ידי הטלת איסור על ביצוע דיספוזיציה בזכויות המשיבים במקרקעין שונים. כן נטען לפגמים שונים בהתנהלות המשיבים, כגון שיהוי או חוסר תום לב, שלא ניתן להם משקל ראוי.

2.דין הבקשה להידחות. הסכסוך בין הצדדים עוסק בפרשנות חוזה ההלוואה שנכרת ביניהם. בית המשפט המחוזי קבע, על בסיס לשון החוזה והראיות שהוצגו לפניו, כי לא ניתן לשלול, לכאורה, את הפרשנות שלה טוענים המשיבים. ואם פרשנות זו נכונה – הרי שהם פטורים מן התשלום שאותו נועד השיק להבטיח. לא מצאתי לנכון להתערב בקביעה זו, הנשענת על החומר שהוצג, במסגרת ההליך של סעד זמני.

אשר למאזן הנוחות – פירעון השיק בשלב זה עלול לגרום למשיבים לנזק רב, ודומה כי גם המבקשים – שהדגישו את מצבם הכלכלי הרעוע של המשיבים – אינם חולקים על כך. המבקשים הדגישו את הנזק שעלול להיגרם להם מנגד, אולם נזק זה לא גובה בתשתית מספקת. אף לא מצאתי פגם בהחלטה להתנות את מתן צו המניעה בהפקדת סך של 150,000 ש"ח, ולא בסכום גבוה יותר. יש להעיר כי המבקשים עתרו בהליך דנן גם למתן צו מניעה לטובתם על זכויות המשיבים במקרקעין שונים, לשם הבטחת זכויותיהם. די לומר – מבלי למצות את העניין – כי על פני הדברים סוגיה זו לא הועלתה בפני בית המשפט המחוזי ובכל מקרה לא נדונה בהחלטתו. בוודאי אין מקום לדון בה לראשונה כטענה ערעורית.

ונסיים בכללים הנובעים מהמסגרת הדיונית. שיקול הדעת הרחב שהוענק לערכאה מבררת בפסיקת סעד זמני של צו מניעה עומד ביחס הפוך לצמצום הביקורת של ערכאת הערעור. על כן גם יתר טענות המבקשים, בדבר פגמים שונים בהתנהלות המשיבים כגון שיהוי או חוסר תום לב, אינן מצדיקות התערבות בהחלטת הערכאה המבררת.

3.הבקשה נדחית. מכיוון שלא התבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.