רע"א 8345/09 צדוק יפת נ. מדינת ישראל

1.

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' צ'רניאק), לפיה נדחתה בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ח' טובי), אשר דחה על הסף בקשה לדחייה או מחיקת התביעה שהוגשה על ידי המשיבים. כמו כן, מתבקש עיכוב ביצוע צו שניתן בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו בגדרו של ת.א 34817-07 (כב' השופט י' קורן), המורה למשטרת ישראל לסייע למשיבים בכניסה לשטח המקרקעין המוחזק על-ידי המבקשים על מנת לבצע בו מדידות.

2.

מהבקשה דנן על צרופותיה ומההחלטות שצוינו לעיל עולה כי המבקשים הגישו בקשה, לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לדחות או למחוק על הסף תביעה שהוגשה נגדם על ידי המשיבים. לשיטת המבקשים, בהחלטת בית המשפט מיום 08.06.09 (להלן: ההחלטה הראשונה ), שעסקה, בין היתר, בבקשה לאי מתן החלטה עד להגשת הבקשה למחיקה על הסף שתוגש תוך 15 יום, נדחתה על הסף בקשתם למחיקת התביעה עוד טרם הוגשה. כתוצאה מכך, בהחלטת בית המשפט מיום 15.06.09 (להלן: ההחלטה השנייה ), אשר עסקה בבקשה שהגישו המבקשים למחיקה על הסף של התביעה, נדחתה הבקשה על הסף תוך הפנייה להחלטה הראשונה. לשם השלמת התמונה אציין כי במסגרת ההחלטה הראשונה נדחתה הבקשה למחיקת התביעה על הסף עוד טרם הוגשה ממש, מן הטעם כי היא מתבססת על טענה בדבר היעדר ייפוי-כוח מתאים למשיבה 3 (להלן: חלמיש ) ולבא-כוחה, בעוד שיפוי כוח הוצג לבית המשפט במסגרת דיון קודם, מה גם שטענה זו כבר נטענה בתיק אחר ונדחתה.

3.

המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על ההחלטה השנייה שעסקה כאמור בבקשה למחיקת התביעה על הסף. הבקשה נדחתה. זאת, הואיל שניתן להעלותה במסגרת הדיון בתיק העיקרי, וכן היות שלערכאה הדיונית נתונה סמכות רחבה להחליט בסוגיה באופן שאין להתערב בה בשלב הביניים. כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי שלשם בירור הבקשה ממילא יש צורך בהצגת ראיות.

4.

בבקשה דנן טוענים המבקשים כי החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשתם על הסף ניתנה בחוסר סמכות, שכן אין בסמכותו למנוע את עצם הגשת הבקשה למחיקה על הסף. לשיטתם, בית המשפט המחוזי התעלם מכך ובכך פעל בניגוד להלכה המתירה קבלת רשות ערעור ככל שההחלטה נוגדת את הדין. כמו כן, עומדים המבקשים על הפגיעה החמורה בזכויות יסוד שעה שניתן צו המאפשר למשיבה להיכנס למקרקעין בהם מתגוררים המבקשים בלוויית מודדים, ובחסות סיוע משטרתי. בנוסף, טוענים המבקשים גם אם ניתן לשוב ולהעלות טענת מחיקה על הסף במסגרת ההליך העיקרי, הרי הם לא יוכלו לקבל פיצוי בגין פגיעה זו בזכויותיהם בדיעבד. לבסוף, שבים וחוזרים המבקשים על טענותיהם בבית המשפט השלום כי בא-כוחה של חלמיש פועל ללא ייפוי כוח מתאים מהמשיבות 1 ו-2, ולפיכך מתעורר החשש כי אין גם בעל דין אותו ניתן יהיה לחייב בהוצאות.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקשים אינם מעלים כל שאלה משפטית המצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי. כמו כן, לא שוכנעתי כי יש להתייחס להפניה בהחלטה השנייה של בית משפט השלום להחלטתו הראשונה, כאילו אסרה על עצם הגשת בקשה למחיקת התביעה על הסף, אלא כהפניה לכך שכבר הוחלט שאין שחר לטיעון בדבר היעדר סמכות. מעבר לכך, ככל שיש ממש בטענות המבקשים, לכל היותר מדובר בשגגה שנפלה בהחלטת בית המשפט המחוזי, אשר לשיטת המבקשים צריך היה להתערב בהחלטת בית המשפט השלום שניתנה לטענתם בחוסר סמכות ואינם מעלים שאלה משפטית הראויה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 4356/06 נביל נ' בנק דיסקאונט לישראל בע"מ (לא פורסמה, 18.06.06)).

כפי שציין בית המשפט המחוזי, טענות המבקשים מצריכות ככל הנראה הצגת ראיות. החלטת בית המשפט המחוזי אינה סוגרת את הדלת בפני המבקשים מלהעלות טענותיהם ומשמעה דווקא האפשרות לברר את מכלול הטענות לגופן. מטעמים אלה כולם יש לדחות את הבקשה.

6.

המבקשים העלו את נושא הפגיעה בזכויותיהם עקב הצו בעניין הכניסה למגוריהם. בעניין זה מובן שעל כל הגורמים המעורבים לפעול ברגישות המתבקשת בנסיבות העניין ויחד עם זאת, מובן כי על המבקשים לפעול בהתאם לצו.

7.

דין הבקשה להידחות. למען הסר ספק הבקשה לעיכוב ביצוע הצו נדחית גם כן. משלא התבקשה תגובה אין צו הוצאות.