פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8347/18
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
דויד חננאל
נ ג ד
המשיב:
אליהו זגורי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 23.10.2018 בע"א
31903-06-18 שניתנה על ידי כבוד השופט ע'
טאהא
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא ) בע"א 31903-06-18 מיום 16.8.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקש (להלן: דויד ) לפטור אותו מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיב (להלן: אליהו ).
2.
דויד ואליהו מנהלים התכתשות משפטית ענפה מזה מספר שנים. במהלך שנת 2015 הגיש אליהו תביעה כספית על סך של 40,000 ₪ נגד דויד וחברה שבבעלותו (להלן: החברה ). ביום 10.2.2018 קיבל בית המשפט השלום בטבריה (תא"ק 37194-09-15, הרשם הבכיר מ' חליאלה ) את התביעה נגד דויד, ודחה את התביעה נגד החברה. על פסק דין זה הגיש דויד ערעור, ולצדו, בקשה לפטור מאגרת בית המשפט ומהפקדת ערובה. הבקשה נומקה במצבו הכלכלי הקשה, ונטען בה גם כי סיכויי הערעור טובים. אליהו התנגד לבקשה, משום שלטענתו מצבו הכלכלי של דויד טוב, וסיכויי הערעור נמוכים, שכן בערעור עובדתי גרידא עסקינן.
3.
בפתח דבריו, קבע בית המשפט המחוזי כי דויד צרף לבקשתו מספר מסמכים המוכיחים אל-נכון את מצבו הכלכלי הקשה, ובשל כך פטר אותו מתשלום אגרת בית משפט. עוד בחן בית המשפט המחוזי את הודעת הערעור ואת פסק הדין של בית המשפט השלום, וקבע כי הערעור מופנה נגד קביעות עובדתיות שהתבססו על עדות מומחה ועל התרשמות בית המשפט מעדויות הצדדים, ומשכך נראה שסיכויו נמוכים. על יסוד דברים אלה, ובאיזון שבין מצבו הכלכלי הקשה של דויד לבין סיכויו הנמוכים של הערעור, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה בדבר "קביעת ערבון מופחת יחסית ופריסתו לתשלומים... הנני מעמיד את הערבון שעל המבקש להפקיד להבטחת הוצאות המשיב בערעור על סך 6,000 ₪. סכום זה יופקד בארבעה תשלומים, שווים ורצופים על סך 1,500 ₪ כל אחד..." .
4.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפנַי, בגדרה שב דויד על בקשתו לפטור אותו מהפקדת הסכום הנ"ל בשל מצבו הכלכלי הקשה. לטענתו, חיובו בהפקדה כספית להבטחת הוצאותיו של אליהו, פוגע בזכות הגישה שלו לערכאות, וחוסמת את יכולתו לערער על פסק הדין של בית משפט השלום. דויד מוסיף, כי אליהו חב לו סך של 171,000 ₪, כיום בהליכי הוצאה לפועל, ושבנוסף לכך זכה ביום 6.11.2018 בסך של 34,000 ₪, במסגרת תביעה אחרת שניהלו ביניהם השניים. משאלה הם פני הדברים, גם אם יחויב בהוצאות המשפט, הם יקוזזו אל מול חובותיו של אליהו כלפיו.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ונתתי דעתי על נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בחינתם של השיקולים הצריכים לעניין שעל הפרק מסורה לערכאה הדיונית , ולא בנקל תתערב בהם ערכאת הערעור (השווה: רע"א 7706/12
עיריית ירושלים נ' שרותי מזון בע"מ , פסקה 6 (7.11.2012)) . בית המשפט המחוזי, בהחלטה מפורטת ומנומקת, עמד על השיקולים השונים שאותם יש לאזן בנדון דנן, ובא לכלל מסקנה כי יש לפטור את דויד מתשלום אגרת בית המשפט, לצד חיובו כנ"ל בהפקדה בסכום מופחת. דויד הרחיב בבקשת רשות הערעור על מצבו הכלכלי הקשה, אולם לא די בכך על מנת להצביע על פגם שנפל במסקנתו של בית המשפט המחוזי. שיקוליו נכוחים ומסקנתו מבוססת ומאזנת אל-נכון בין מצבו הכלכלי של דויד, לבין סיכויי הערעור.
6.
בשולי הדברים. דויד טען כי עומדת לו זכות קיזוז כנגד חובותיו של אליהו כלפיו. בין חובות אלה כלל את פסק הדין שניתן ביום 6.9.2018 בת"ק 58920-06-18 חניאל נ' זגורי , לפיו הוא זכה בסך של 33,000 ₪ בתביעה שהגיש נגד אליהו. ואולם פסק הדין האמור בוטל ביום 4.12.2018, ואילו דויד לא שלח על כך הודעת עדכון לבית משפט זה. יש להצר על כך.
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית; לפנים משורת הדין, ומשלא ביקשתי את תגובת המשיב, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ז' באדר א' התשע"ט (12.2.2019).
ש ו פ ט