רע"א 8349/05 עידית רויטמן נ. אלון מעוז, עו"ד- -כונס הנכסים של חברת מעגלים

1.כונס נכסים לנכסיה של חברה, הוא המשיב, הוסמך על ידי בית המשפט לדון בתביעות חוב. ואכן הוגשו לו תביעות חוב שונות, ביניהן שתי תביעות של המבקשים דכאן. המבקשים, שהינם בני זוג, היו עובדיה של החברה. המבקשת 1 הינו בתו של מי שהיה בעל השליטה בחברה. המשיב דחה את תביעות החוב (בכפוף לאישור סכום שולי בתביעתה של המבקשת 1). המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ערעורים נפרדים על דחיית תביעות החוב. בית המשפט (כבוד השופטת ו' אלשיך) דחה את הערעורים בהחלטה אחת. בקשה זו לרשות ערעור מופנית נגד ההחלטה.

2.המבקשים לא תמכו את ערעוריהם בפני בית המשפט המחוזי בתצהיר, אף שברור היה כי טענותיהם הינן עובדתיות ביסודן. די היה בטעם האמור על מנת שבית המשפט המחוזי ידחה את הערעורים. ואמנם בית משפט קמא ציין טעם זה בצד טעמים לגופו של עניין. התברר, כי המשיב הסתמך על הנהלת החשבונות של החברה, שעה שמצא כי לא רק שאין החברה חייבת כספים למבקשים, אלא היפוכו של דבר. לגירסת המשיב, כפי שהוצגה בפני בית משפט קמא, דווקא המבקש 2 חייב כספים לחברה.

3.דין הבקשה להידחות, בלא שנידרש לשאלה האם דרך התקיפה הנכונה הייתה ערעור ולא בקשת רשות ערעור. כאמור המחלוקת בין בעלי הדין הינה עובדתית בעיקרה, תוך שהמשיב סומך על מסמכי הנהלת החשבונות של החברה. ברור, שבנסיבות אלה חובה הייתה על המבקשים להציג בפני בית משפט קמא תשתית עובדתית ראויה באמצעותה ינסו לגבור על העולה ממסמכי החברה. משלא עשו כן, לא היה מנוס מדחיית הערעורים. זאת ועוד, בערעורים הועלו טענות באשר לכספים המגיעים למבקשים ואשר לא הוצגו כלל בתביעות החוב. לדוגמה, המבקשת 1 טענה, כי סבתה הלוותה לחברה סך של 1 מיליון ש"ח וכי הסכום היה אמור להרשם בספרי החברה כהלוואה של המבקשת ושל אביה לחברה. המבקשת ביקשה לקזז סכום זה. הטענה לא הועלתה כלל בתביעת החוב. אף אם אניח, כי הטענה הועלתה אך בתגובה לגירסת המשיב בהחלטתו לדחות את תביעת החוב, נראה, לכאורה, כי על סבתה של המבקשת 1 היה להגיש תביעת חוב בעניין.

4.מן הטעמים האמורים לא מצאתי יסוד לבקשה והנני מחליט לדחותה. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.