רע"א 8356/11 אוסיף מזרח אירופה בע"מ נ. אבנר בר

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ח' ברנר ) בתא"ק 43636-03-11 מיום 4.10.2011, בו נעתר לבקשת המבקשות לעכב את בירור התובענה המתנהלת בפניו מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, בשל תניית בוררות בהסכם שבין הצדדים. עוד קבע בית המשפט כי הבוררות תידון בפני מר יחיאל אבן. הבקשה דנן מכוונת אך כנגד קביעתו של בית המשפט כי הבוררות תתנהל בפני מר יחיאל אבן.

רקע עובדתי והליכים קודמים

א.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בין המבקשות לבין המשיבים, בעלי מניות במבקשות, התנהלה בוררות בפני מר יחיאל אבן, שמטרתה הייתה קביעת שווי מניותיהם של המשיבים. ביום 18.11.2009 ניתן פסק הבורר, והוא אושר על ידי בית המשפט המחוזי לאחר שבקשת המבקשות לביטולו נדחתה (להלן פסק הבוררות ). עוד עולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כי פסק הבוררות נוסח בחלקו באופן הצהרתי, במובן זה שהבורר הצהיר אמנם מהו שווי אחזקותיהם של המשיבים אך לא חייב את המבקשות לשלם סכום זה. כן עולה, כי בחלקו האחר של פסק הבוררות ישנו חיוב אופרטיבי, אלא שחיוב זה איננו נוקב בסכום מוגדר שעל המבקשות לשלם – הבורר חייב את המבקשות לשלם סכום המהוה 10% ממה שיגבו מצד שלישי, אשר חב להן כספים. המבקשות סירבו לשלם למשיבים את הסכום שלדעת המשיבים מהווה תרגום אופרטיבי של פסק הבוררות, ומשכך הגישו המשיבים כנגד המבקשות תובענה בסדר דין מקוצר לבית המשפט המחוזי לתשלום סך של 2,951,864 ש"ח.

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי

ב.

המבקשות עתרו לעיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, בנימוק שלטענתן בין הצדדים קיים הסכם ובו מעוגנת תניית בוררות. לאחר שבית המשפט המחוזי נדרש לטענות הצדדים קבע, כי בנסיבות העניין קיימת תניית בוררות, ומשכך הורה על עיכוב ההליכים בתובענה המתנהלת לפניו והורה על העברת הדיון לבוררות. תניית הבוררות שבין הצדדים מבחינה בין "עניינים כספיים" שיידונו לפני מר יחיאל אבן, לבין "עניינים אחרים" שיידונו על ידי עו"ד אשר זהותו תיקבע על ידי הצדדים, ובהעדר הסכמה – על ידי ראש לשכת עורכי הדין. המבקשות טענו כי אין מדובר בעניין כספי בנסיבות העניין, ומשכך לא ניתן למנות את מר יחיאל אבן כבורר בין הצדדים. בית המשפט המחוזי דחה את טענתן וקבע, כי המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים עקב ניסוחו של פסק הבוררות הן כספיות באופן מובהק, ועל כן דינן להתברר בפני אותו בורר, קרי – מר יחיאל אבן. כלפי קביעתו זו של בית המשפט המחוזי הוגשה הבקשה דנן.

תמצית נימוקי הבקשה

ג.

המבקשות טוענות כי בנסיבות העניין כלל אין מדובר ב"מחלוקת כספית" אלא מדובר ב"מחלוקת משפטית", אשר צריכה להתברר בפני עורך דין – ולפיכך לא הייתה כל הצדקה לקבוע כי הבורר יהיה מר יחיאל אבן, שהכשרתו היא בתחום הערכת שווי.

תשובת המשיבים

ד.

ביום 24.11.2011 הוריתי על הגשת תשובה לבקשה. בתשובה מיום 29.12.11 טוענים המשיבים כי טענותיהן של המבקשות הן טענות כלכליות-כספיות במהותן, ולכן מקומן להתברר בהתאם למוסכם בין הצדדים בפני מר יחיאל אבן. המשיבים טוענים כי אף הבקשה דנן נועדה לסייע למבקשות להתחמק מקיום פסק הבוררות, ולהביא לדחיה במימושו על ידי העברת הדיון המשפטי לבורר חדש שאינו בקיא בפרטים, ובכך יתמשך ההליך.

ה.

ביום 10.1.11 עתרו המבקשות להגיב על תשובת המשיבים, אך נוכח התוצאה אליה הגעתי איני רואה מקום להידרש לכך.

דיון והכרעה

ו.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה על נספחיהן הגעתי לכלל מסקנה, כי לא אוכל להיעתר לבקשה.

ז.

כידוע, רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת ככלל אלא במקרים המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או מניעת עיוות דין ( ראו, למשל רע"א 6727/10 עיריית אופקים נ' האוסף חברה לשירותים בע"מ (לא פורסם, 6.10.10) , פסקה 18; רע"א 5067/09 שרבט נ' שרבט (לא פורסם, 6.1.11), פסקה 26; רע"א 6489/09 מדובר נ' קרן קיימת לישראל (לא פורסם, 18.1.11), פסקה 17 ).

ח.

בנסיבות העניין אין מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, והמחלוקת בין הצדדים כל כולה נעוצה בסיווג הסכסוך הפרטי שביניהם כ"כספי" או כ"משפטי", על פי נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן ותו לאו; מדובר במחלוקת פרטנית, המתמצה בדל"ת אמותיהם של הצדדים ואשר אינה מצדיקה מתן רשות ערעור.

ט.

זאת ועוד, לא מצאתי כי קביעתו של בית המשפט המחוזי עלולה לגרום למבקשות עיוות דין; אדרבה, בקיאותו של הבורר בתשתית העובדתית ובנסיבותיו המורכבות של הסכסוך תאפשר הכרעה מהירה ויעילה בסכסוך באופן שניתן יהיה להביא ליישומו המהיר של פסק הבוררות.

י.

אשר על כן, איני נעתר לבקשה. המבקשות ישלמו למשיבים שכר טרחת עורכי דינם בסך של 6,000 ש"ח.