רע"א 8362/07 אלי לוי נ. אבו ג'ודה כאמל

זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' סגן הנשיא נ' הנדל), אשר דחה בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות (כב' השופט א' באומגרט) לפיו נתקבלה תביעה כספית שהגיש המשיב נגד המבקש.

1.

המשיב הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה נגד המבקש, ראש מועצת להבים (להלן: המועצה ), בגדרה טען כי הלווה למבקש סך של 4,000 דולרים במזומן, אשר לטענתו לא הושבו לו. המבקש, מצידו, הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי היא אינה מגלה כל עילה. כמו-כן טען כי לא קיבל כל הלוואה מהמשיב וכי מקור התביעה הינו ככל הנראה בסכסוך עסקי בין המועצה לבין המשיב. בית המשפט לתביעות קטנות דחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף ולאחר שערך דיון בעניין קיבל את התביעה. בית המשפט קבע כי גרסתו של המשיב, על כל חלקיה, נתמכת בעדים מטעמו אשר עשו עליו רושם מהימן. מאידך, מצא בית המשפט כי גרסת המבקש לא נתמכה בעדות כלשהי, בפרט ביחס לטענה כי מקור התביעה בקנוניה פוליטית נגדו. על כן, קיבל, כאמור, את התביעה וחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 17,000 ₪.

2.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בקשת רשות לערער על פסק הדין ובקשה לצירוף ראיות נוספות בערעור. בית המשפט דחה את הבקשות, תוך שקבע כי בנסיבות העניין, ובפרט בהתחשב בכך שמדובר בתביעה שהתנהלה בבית המשפט לתביעות קטנות, אין הוא רואה להתערב בממצאיו של בית המשפט דלמטה ולערוך בירור עובדתי נוסף בסכסוך בין הצדדים. עוד הוסיף בית המשפט המחוזי כי אף אם בדיעבד היה בוחר המבקש לנהל את ההליכים באופן שונה, הרי שלא מצא כי באופן בו נוהל ההליך נפלה טעות המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

מכאן הבקשה שלפניי.

3.

טענתו העיקרית של המבקש הינה כי האופן בו נוהל ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות גרם לו עיוות דין וזאת מאחר וכתב התביעה לא כלל את הפירוט הדרוש על מנת לאפשר לו לנהל את הגנתו כראוי. המבקש טוען כי רק במועד הדיון נחשף לראשונה לגרסתו של המבקש ולעדים מטעמו, באופן שלא אפשר לו להציג את גרסתו שלו על-ידי הבאת עדים וראיות אחרות. לפיכך, טוען הוא כי היה על בית המשפט לתביעות קטנות להעביר את הדיון בתביעה למסלול רגיל או למצער לאפשר לו להביא עדים מטעמו במועד מאוחר יותר. בנוסף, מעלה המבקש טענות רבות לגופם של דברים. כך, בין היתר, טוען הוא כי העדים מטעמו של המשיב הציגו גרסה שקרית; כי שגה בית המשפט קמא כאשר העדיף את גרסת המשיב ללא שהוצגו לה תימוכין בכתב; וכי מקור התביעה בקשרים פסולים בין המשיב לבין יריביו הפוליטיים של המבקש.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הערכאות דלמטה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים בהם מתעוררת שאלה עקרונית או משפטית החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982) ). בפרט אמורים הדברים משמדובר בבקשה שיסודה בתביעה שנוהלה בבית המשפט לתביעות קטנות, אשר אפשרות הערעור על פסק דינו הינה מוגבלת מלכתחילה בהיותה מותנית בקבלת רשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בהתאם לכך נקבע כי בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור במקרים אלו רק כאשר קיים עוול זועק או מתעוררת שאלה משפטית חשובה ביותר (ראו לעניין זה למשל: רע"א 8144/04 בודקר נ' בשירוב , סע' ט' להחלטה (לא פורסמה, 20.3.2005); רע"א 2060/06 רווח נ' פוגל (לא פורסמה, 27.6.2006)).

המקרה דנן אינו שייך לאותם מקרים חריגים שתוארו לעיל. שכן, לא זו בלבד שאין הוא חורג מנסיבות הסכסוך שבין הצדדים, אלא שעיקר טענותיו של המבקש נוגע לממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על-ידי הערכאה הדיונית. כידוע, לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בממצאים מסוג זה ואיני רואה לחרוג מכלל זה בנסיבות העניין. מעבר לכך, אוסיף כי אף אני, כמו בית המשפט המחוזי, לא התרשמתי כי באופן ניהול ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות נפל פגם אשר גרם למבקש עיוות דין כלשהו.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.