רע"א 8403/12 מ.ג.ה מרי הפצה וסחר בינלאומית בע"מ נ. אשרף סובחי מכלוף מחאג'

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' יעקב) בה"פ 46280-05-12 מיום 18.10.2012, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למתן צווי מניעה זמניים לפיהם על המשיבים להימנע מלהעתיק, לייבא, לייצר, לשווק, לפרסם ולמכור מדבקות זוהרות למקלדת מחשב.

2.

המבקשת היא חברה ישראלית שנוסדה בשנת 2005 ופיתחה מדבקות זוהרות של אותיות וסימנים למקלדת מחשב. לטענת המבקשת, מדבקות אלו הן מוצר מקורי אשר הומצא על-ידי גב' גלית שוורץ, מייסדתה של המבקשת. לטענת המבקשת, גב' שוורץ יִצרה ושרטטה את המדבקות המקוריות והחלה בשיווקן עוד בשנת 2006. המשיבים מייבאים מסין מדבקות דומות מאוד למדבקות של המבקשת, ועניין זה נתגלה למבקשת בחודש מאי 2012.

3.

המבקשת הגישה כתב תביעה לבית המשפט המחוזי. עילות התביעה הן הפרת זכויות יוצרים, התערבות באופן בלתי הוגן על-פי חוק העוולות המסחריות, עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין והטעיית הציבור. המבקשת טענה עוד כי המשיבים התרשלו כלפיה, ופגעו בזכות הקניין שלה.

4.

בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה המבקשת בקשה למתן צווי מניעה זמניים המונעים מהמשיבים להתחרות עם המבקשת בכל הנוגע למדבקות האמורות. במהלך הדיון בבית המשפט, צמצמה המבקשת את טיעוניה אך ורק להפרת זכויות יוצרים ולעשיית עושר שלא במשפט.

5.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת למתן סעדים זמניים, מכיוון שמצא כי סיכויי תביעתה נמוכים ואינם מצדיקים מתן סעד זמני. באשר לעילת הפרת זכויות היוצרים, עמד בית המשפט על כך שעל-פי דיני זכויות יוצרים לא תהא זכות יוצרים במדגם אלא אם המדגם אינו משמש לייצור תעשייתי. בית המשפט ציין כי מטרת המדבקות היא הדבקה על מקשי המקלדת, כי המוצר כפוף להגדרות פונקציונאליות הנגזרות מן המקלדת, וכי אין לו זכות קיום ללא מקלדת למחשב. על כן, נקבע כי המוצר הוא רכיב עיצובי אשר כשיר להרשם כמדגם, מיועד לשכפול המוני, ולפיכך אינו יכול להנות מהגנת דיני זכויות יוצרים. באשר לעילת עשיית עושר ולא במשפט, עמד בית המשפט על כך שהטוען כי אחר עושה עושר ולא במשפט בנכס שלו, צריך להראות זכות בנכס. בענייננו, נקבע על-ידי בית משפט קמא כי המבקשת לא הצליחה להראות כי יש לה זכות יוצרים במדבקות. לכל היותר הוכיחה המבקשת לכאורה כי המדבקות ראויות להרשם כמדגם, אך משלא נרשמו בפועל, לא קמה לה כל זכות. עוד נקבע כי המבקשת לא הראתה כי המשיבים פעלו "לא כדין" במעשיהם. בית המשפט קבע כי את טענת המבקשת כי המשיבים שיקרו בטענותיהם לפיהן רכשו את המדבקות בסין כמוצר מדף וכי פעלו באופן בלתי הוגן, יש להוכיח בראיות, דבר שלא נעשה בענייננו. עוד ציין בית המשפט כי משלא פעלה המבקשת במשך 6 שנים לרישום המוצר כמדגם, לא ניתן להגיד שהעתקת המוצר מהווה התנהגות שלילית עד כדי הפיכתה להתנהגות שלא כדין. לאור האמור, דחה בית המשפט את בקשת המבקשת.

6.

המבקשת מבקשת לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. לטענתה, שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי המדבקות המקוריות הן מוצר הראוי להרשם כמדגם. לטענתה, המדבקות הן יצירה דו-מימדית, והעובדה כי את המדבקות מצמידים למקשי המקלדת אינה הופכת אותן לקווי קישוט למקלדת או לראויות להגנת מדגם. לטענת המבקשת, בית משפט קמא יצר באופן פיקטיבי חפץ – מקשי מקלדת המחשב, וקישוט לאותו חפץ – המדבקות נשוא ההליך. לטענתה, ההליך נוגע להעתקה של גיליון המדבקות ולא כולל טענה לזכויות על המדבקות כשהן צמודות למקשי מקלדת המחשב. עוד טוענת המבקשת כי המדבקות המקוריות ראויות לקבל הגנה מכוח דיני זכויות יוצרים, שכן הן מהוות "יצירה", פרי המאמץ של גב' שוורץ. המבקשת מוסיפה וטוענת כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי אין למבקשת עילה על-פי דיני עשיית עושר ולא במשפט. המבקשת מציינת כי עילת עשיית עושר ולא במשפט יכולה להתקיים מקום בו מוכיחים כי המפר נקט בהתנהגות שיש בה משום תחרות לא הוגנת. לטענת המבקשת, המשיבים העתיקו את גיליון המדבקות על מבנהו המיוחד ועל המדבקות הייחודיות המופיעות בו, ואף מחקו את הערת זכויות היוצרים המצויינת על גבי המדבקות המקוריות. לאור האמור סבורה המבקשת כי הוכיחה כי המשיבים פעלו שלא כדין. עוד טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט כשקבע כי המבקשת לא עשתה כל מאמץ על מנת להגן על זכויותיה מכיוון שלא פעלה לרישום המדבקות כמדגם. לטענת המבקשת, היא עשתה מאמצים ניכרים להגן על זכויותיה ואף הגישה בקשות לפטנט בארצות הברית ובישראל, בקשות אשר לא צלחו לכדי רישום. המבקשת מוסיפה

וטוענת כי שגה בית המשפט כשהתעלם ממאזן הנוחות אשר נוטה לטובתה. לאור האמור, מבקשת המבקשת לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי וליתן לטובתה צו מניעה זמני.

7.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ושקילת טענותיה של המבקשת, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, גם מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. הלכה היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע להחלטות שעניינן בסעדים זמניים, ומכאן שערכאת הערעור תטה שלא להתערב בשיקול דעת זה אלא במצבים חריגים (ראו למשל: רע"א 3851/11 נדב נ' לוי , פס' 4

(לא פורסם, 7.6.2011)). לא כזה הוא העניין דנן. לא שוכנעתי כי נפל פגם בקביעתו של בית משפט קמא לפיה המדבקות כשירות להרשם כמדגם ועל כן אין זכות להגנה מכוח דיני זכויות יוצרים. המבקשת הגדירה את מוצרה כ" יצירה דו מימדית שעיקרה הדפסת כיתוב אותיות וסימנים מעוצבים, בסדר מסויים על גבי נייר מדבקה " (סעיף 49 לבקשת המבקשת בבית משפט קמא). מהגדרה זו עולה לכאורה כי המדבקות כשירות להרשם כמדגם. מדגם הוא הרכיב העיצובי של החפץ. לפיכך, כדי שעיצוב יחשב כמדגם, הוא חייב להיות צמוד לחפץ שנועד למטרה אחרת בפני עצמו. בענייננו, המדבקות האמורות הן לכאורה נושא למדגם מכיוון שמטרתן העיקרית היא לצפות את מקלדת המחשב. מאפייני המוצר, היקפו ותוכנו, נגזרים ישירות ממאפייני מקלדת המחשב. על כן, לא שוכנעתי כי יש לראות במדבקות מוצר נפרד בעל זכות קיום ללא מקלדת המחשב, שכן כל תכליתן היא, כאמור, הדבקה על מקשי המקלדת. באשר לטענת המבקשת כי קמה לה עילת תביעה של עשיית עושר ולא במשפט, לא מצאתי כי המבקשת הרימה את הנטל להוכיח לכאורה כי המשיבים פעלו שלא כדין. המבקשת טוענת כי המבקשים העתיקו את מוצרה וכי אין מדובר במוצר מדף אשר נרכש בסין, אולם המבקשת לא הציגה ראיה של ממש אשר בכוחה להוכיח טענה עובדתית זו. עם זאת, יש לציין כי החלטת בית המשפט המחוזי והחלטתי-שלי נוגעות למתן סעדים זמניים בלבד, ועל כן כל הקביעות הנוגעות לסיכויי ההליך הן קביעות לכאוריות בלבד. במהלך בירור התובענה, תוכל המבקשת להביא את ראיותיה ולנסות להוכיח כנדרש את עילת תביעתה. לאור האמור, דעתי כדעת בית המשפט המחוזי כי לאור סיכוייה הנמוכים של התובענה, כפי שנראה לכאורה בשלב זה, אין מקום להענות לבקשתה וליתן צווי מניעה זמניים.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.