רע"א 8405/15 זנלכל בע"מ נ. בועז מאיר

1.בפני שתי בקשות רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 8.11.2015 (ע"א 32059-03-15, השופט הבכיר י' גריל

והשופטים ב' טאובר

ו- ס' ג'יוסי ). חברת זנלכל בע"מ (להלן: זנלכל ) היא המבקשת ברע"א 8405/15 והמשיבה ברע"א 8440/15, ואילו בועז מאיר (להלן: מאיר ) הוא המשיב ברע"א 8405/15 והמבקש ברע"א 8440/15. פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסב על ערעוריהם של הצדדים על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה מיום 14.2.2015 (ת"א 48123-03-13, השופטת א' דגן ). בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את ערעורו של מאיר ודחה את הערעור שכנגד שהגישה זנלכל. בנסיבות אלה, מצאתי לתת את החלטתי בשתי הבקשות במאוחד.

רקע ועיקרי ההליכים עד כה

2.ביום 5.11.2005 נכרת בין הצדדים חוזה לפיו מאיר יפעל מול לקוחותיה של זנלכל להפצה ולשיווק של מוצרי המזון שהיא מייצרת. חוזה זה הוגבל לתקופת ניסיון קצרה, ובסיומה נמשכה מערכת היחסים בין הצדדים כשבע שנים נוספות. ביום 20.12.2012 מסרה זנלכל למאיר מכתב ובו הודיעה לו על סיום ההתקשרות ביניהם החל מיום 1.1.2013. בהמשך לכך, זנלכל שילמה למאיר 10,025 שקל.

3.ביום 27.3.2013 הגיש מאיר תביעה נגד זנלכל לבית משפט השלום, ובה דרש כי זו תשלם לו 210,075 שקל כדמי הודעה מוקדמת וכן 1,661,525 שקל כפיצוי בשל סיום חוזה הסוכנות שנכרת עמו. הוא ביסס תביעתו זו על סעיפים 4 ו-5 לחוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב-2012 (להלן: חוק חוזה סוכנות

או החוק ). מנגד, זנלכל טענה כי מאיר כלל לא שימש כסוכן שלה וכי מכל מקום הפסקת ההתקשרות עמו נבעה מכך שפעל בניגוד להסכמות עמה ובכך הפר את האמון שניתן בו. זנלכל הוסיפה וטענה כי לנוכח הפרת התחייבויותיו, יש לחייב את מאיר בסכום של 1,598,617 שקל לטובתה ולקזזו מכל סכום שייפסק לטובתו.

4.בית משפט השלום דחה את טענותיה של זנלכל וקבע כי מאיר אכן שימש סוכן מסחרי עבורה. עם זאת, בית משפט השלום עמד על כך שהראיות שהונחו בפניו בכל הנוגע לגובה רווחיו של מאיר בתקופה הרלוונטית מורות כי יש לפסוק לטובתו 31,290 שקל בלבד כדמי הודעה מוקדמת, בנוסף לסכום שכבר שולם לו בעילה זו. בנוסף לכך, נקבע כי מאיר לא הראה שיש לפצותו בגין סיום חוזה הסוכנות, וזאת בהתאם לכללים הקבועים בסעיף 5 לחוק חוזה סוכנות. בית משפט השלום קבע גם כי אילו היה מאיר עומד בתנאים הקבועים בחוק לקבלת פיצוי כאמור, הסכום שלו הוא היה זכאי היה עומד על 62,118 שקל. לבסוף, חברת זנלכל חויבה לשלם למאיר סך של 6,000 שקל בגין הוצאות משפט.

5.שני הצדדים ערערו על פסק דין זה – תחילה ערער עליו מאיר וטען כי יש לחייב את זנלכל בתשלום דמי הודעה מוקדמת וכן בפיצוי בגין סיום חוזה הסוכנות כמפורט לעיל. בהמשך לכך, הגישה זנלכל ערעור שכנגד שנסב על חיובה בהוצאות המשפט של מאיר.

6.ביום 14.2.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורו של מאיר בחלקו ודחה את ערעורה של זנלכל. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו של מאיר בכל הנוגע לדמי ההודעה המוקדמת שנפסקו עבורו. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי די בתשתית הראייתית שהונחה כדי לקבוע שמאיר עומד בתנאים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק חוזה סוכנות ועל כן זכאי לפיצויים בגין סיום ההתקשרות עם זנלכל. לפיכך, נקבע כי מאיר זכאי לפיצוי בסך של 62,118 שקל, כפי שזה חושב על-ידי בית משפט השלום.

בקשות רשות הערעור

7.בבקשת רשות הערעור של מאיר נטען כי שיעור הפיצוי שנפסק לטובתו הביא לקיפוחו, ועל כן נגרם לו עיוות דין חמור. לשיטתו, שיעור הפיצוי שנקבע לו הוא מזערי בהתחשב במכלול הנסיבות של עבודתו עבור זנלכל. מנגד, זנלכל טוענת בבקשת רשות הערעור מטעמה כי העניין שבפני מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים, היא שאלת פרשנותו ואופן יישומו של סעיף 5 לחוק חוזה סוכנות, חוק חדש שטרם נדון בפסיקתו של בית משפט זה. באופן יותר ספציפי, זנלכל סבורה כי בית המשפט המחוזי התעלם מאחד התנאים הקבועים בסעיף זה, היינו מן התנאי לפיו הפיצוי לסוכן המסחרי יינתן כנגד עלייה בהיקף המכירות של הספק ללקוחות קיימים או כנגד התקשרויות עם לקוחות חדשים הנזקפים לזכותו של הסוכן. בכך, לשיטתה, נגרם לה עיוות דין, מאחר שלא הוכח כי מאיר הביא להתקשרות עם לקוחות חדשים או לעלייה בהיקף העסקאות מול לקוחות קיימים.

דיון והכרעה

8.לאחר שעיינתי בדברים, אני סבורה כי דין שתי הבקשות להידחות.

9.כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק מקום שבו מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית ועקרונית החורגת מדל"ת אמותיו של הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים, או כאשר קיים חשש שייגרם עיוות דין חמור ללא התערבותו של בית משפט זה (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). אינני סבורה כי המקרה דנן מקיים אמות מידה אלה.

10.כפי שצוין לעיל, המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים נסובה על שיעור הפיצוי שלו זכאי מאיר בגין סיום ההתקשרות עמו החל מיום 1.1.2013. סעיף 5 לחוק חוזה סוכנות מגדיר באופן מפורש וברור מהם התנאים לזכאות לפיצוי זה, וכיצד יש לחשבו. לטענת מאיר, הפיצוי שנפסק לטובתו היה נמוך בהרבה מזה שלו היה אמור להיות זכאי בהתאם להגדרות החוק. זנלכל, מצדה, סבורה שמאיר כלל אינו זכאי לפיצוי מאחר שלא הראה כי הוא עומד בקריטריונים הקבועים לכך בחוק. טענות אלה, משני הצדדים, נסבות על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי ביחס לרווחיו של מאיר, ורגליהן נטועות בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן. די בכך כדי לדחות את שתי הבקשות. על כך ניתן להוסיף, כי אפילו שגתה הערכאה הנמוכה באופן יישום הדין על נסיבות המקרה, ואיני נדרשת לכך, אין בשגיאה זו כשלעצמה כדי להקנות למי מהצדדים רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו למשל: רע"א 8627/13 בן צור נ' בן ג'ויה , פסקה 6 (16.1.2014); רע"א 1400/15 אילוז נ' י.מ. אמסלם בע"מ , פסקה 23 (3.5.2015)).

11.אשר על כן, שתי הבקשות נדחות. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשו תשובות, איני עושה צווים להוצאות.