פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8409/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
פורייה מערכות (1989) בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. רובגרופ ט.א.ק. בע"מ
2. רובוטק טכנולוגיות בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת גרסטל) מיום 8.8.07 בתיק ע"א 2489/07.
בשם המבקשת:
עו"ד אהוד גבריאלי;
עו"ד ארנן גבריאלי
בשם המשיבות:
עו"ד יגאל דורון;
עו"ד גדעון גולדשטיין
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת גרסטל) מיום 8.8.07 בתיק ע"א 2489/07, בו התקבל ערעור המשיבות על החלטת רשם בית המשפט (השופט אורנשטיין) מיום 1.3.07 בתיק בש"א 15545/05.
ב.
ביום 11.12.03 הגישו המשיבות כתב תביעה בו נטען כי המבקשת הפרה הסכם הפצה שנחתם בין הצדדים, ונתבעו סעדים שונים - בין היתר בגין גזל סודות מסחריים (א' 2353/03). במישור העובדתי נטען - בין היתר - כי מר אלדד צ'רשניה שעבד אצל המשיבות עבר לעבוד אצל המבקשת, ונטל עמו סודות מסחריים בהם עשתה המבקשת שימוש. ביום 10.7.05 הגישה המבקשת בקשה לצירוף צ'רשניה (שמאז עזב את עבודתו אצל המבקשת) כנתבע נוסף, ולהעברת חלק מהדיון לבית הדין לעבודה (בש"א 15545/05). נטען כי בירור יעיל ומלא של המחלוקות מחייב את צירופו של צ'רשניה, ושכיון שמדובר בתביעה לפי פרק ב' לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999, מסורה הסמכות לדון בה לבית הדין האזורי לעבודה (כך לפי סעיף 22(א) לאותו חוק). ביום 1.3.07 קיבל רשם בית המשפט המחוזי את הבקשה על שני ראשיה. נקבע כי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מעניקה שיקול דעת לבית המשפט בכל הנוגע לצירוף נתבעים - והתקבלה הטענה כי "על מנת לקיים בירור מקיף ומלא של מלוא המחלוקות... יש לצרף את צ'רשניה כנתבע" (עמ' 7). עוד נקבע כי הצירוף אכן מחייב את העברת חלק מהדיון לבית הדין האזורי - והוחלט על פיצול הדיון.
ג.
ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי ונשמע בפני השופטת גרסטל - התקבל ביום 8.8.07. במישור העקרוני נקבע כי בכל הנוגע לצירוף נתבע יעשה בית המשפט שימוש מצומצם ומוגבל בתקנה 24 (ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' טובה קיסלוג (שפיגלמן) , פ"ד יד(2) 1165; בר"ע (ירושלים) 3250/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). במקרה שלפנינו נקבע כי יש לדחות את הבקשה על הסף הן כיון שלא נלוה לה תצהיר לאימות ולהבהרת נחיצות הצירוף, והן בשל השיהוי בהגשתה. לגופה של בקשה נקבע כי הצירוף יחייב את פיצול הדיון וסרבולו – מזה, ושדי בעובדה שצ'רשניה יעיד במשפט כדי לאפשר בירור יעיל ושלם של המחלוקות - מזה. עוד נקבע כי חששה של המבקשת - כי אם ייכשל ההליך נגדה יפתח הליך נגד צ'רשניה, אליו תיגרר באמצעות הודעת צד ג' - הוא תיאורטי גרידא. ולבסוף, נקבע כי החלטת הצירוף בכל מקרה אינה בהירה דיה.
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, ובה נטען, בין היתר: (1) כי שגה בית המשפט בכך שהתעלם מסוגיית פיצול הדיון - הדרוש גם אם תידחה בקשת הצירוף; (2) כי שגה בית המשפט בכך שלמרות שהכיר בתפקידו המכריע של צ'רשניה בפרשה, לא אישר את ההחלטה לצרפו - באופן המאפשר למשיבות לתבוע רק את המבקשת בעלת "הכיס העמוק" (עמ' 6), ובאופן שאינו מאפשר למבקשת את מלוא הגנתה, וכל זאת - ותוך יישום לא נכון של המבחנים שנקבעו בפסיקה לצירוף נתבע (הנלמדים באנלוגיה מבש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית , פ"ד מה(5) 457); (3) נטען כי בנסיבות לא היה צורך לתמוך את הבקשה בתצהיר, ושאין מדובר בשיהוי.
ה.
ביום 21.11.07 התבקשה תגובת המשיבה. אציין כאן, כי לדידי באה ההחלטה לבקש תגובה בעיקר על מנת לברר את סוגיית הסמכות הייחודית שכנטען מסורה לבית הדין לעבודה. בתגובה נטען כי צדק בית המשפט המחוזי בקבלו את הערעור, ושאין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי. בסוגיית הסמכות נטען, כי מדובר בסכסוך בין מעסיק לשעבר וצד ג' - ושבנסיבות אין נרכשת סמכות ייחודית לבית הדין לעבודה. הוטעם כי מטרתו של סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות היא לשמר את סמכות בית הדין שהיתה קיימת ביחס לעובדים ומעבידים - ולא להרחיבה גם ביחס לצדדים שלישיים.
ו.
לאחר העיון בבקשה ובתגובה, אין בידי להיעתר לבקשה. אשר להחלטה שלא לאשר את צירופו של צ'רשניה - המדובר בהחלטה דיונית הכרוכה בנסיבות ההליך הקונקרטי, בנחיצות הצירוף ובמועד הגשת הבקשה; קרי מסוג ההחלטות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, בוודאי כך בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123; רע"א 344/03 צוקרמן נ' כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ (לא פורסם)). אשר לסוגיית הסמכות - זו אמנם לא נדונה כשלעצמה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ברם, בנסיבות – ומשנדחתה הבקשה לצירופו של מר צ'רשניה – סברתי, לאחר העיון, שאין מקום לדון להידרש אליה עוד. אכן סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות קובע כי "לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון... בתובענה שעילתה בהפרת הוראה מהוראות פרק ב' הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור". מקובלת עלי גם הגישה לפיה:
"בתביעות מעביד נגד עובד בעניני הגבלת חופש העיסוק וחובת השמירה על סודות מקצועיים הסמכות הייחודית משתרעת גם על דיון לגבי צד שלישי, המעסיק או מי שעומד להעסיק עובד לשעבר של מעביד-תובע, וזאת לצורך הבטחת אפקטיביות של הצווים הניתנים נגד עובד לשעבר" (בש"א (תל-אביב-יפו) 20618/03 יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ נ' חברת דאטה פול בע"מ (לא פורסם) - השופטת לבהר שרון).
ברם, בטענה כי הסודות המסחריים עברו לידי צד ג' באמצעות מי שבעבר התקיימו בינו לבין התובע יחסי עובד-מעביד, אין די כדי לשלול את סמכות בית המשפט המחוזי. אין ספק כי במקרים בהם עובד לשעבר נוטל עמו מסודות החברה למעסיק חדש - יש לוודא שצוים שיוצאו כלפיו יחולו גם על מעסיקו. במקרה שלפנינו העובד אינו צד להליך, והטענות העובדתיות הספציפיות לא נדונו בבית המשפט המחוזי; אין איפוא תשתית המצדיקה קביעה כי שני הצדדים, שביניהם כמובן לא התקיימו יחסי עבודה, יתדיינו בערכאה המיוחדת לעניינים אלה.
ז.
כאמור, לא אוכל להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, ח' בניסן התשס"ח (13.4.2008).
ש ו פ ט