רע"א 8415/14 סאלח מטר נ. חברת החשמל לישראל

הובאה לעיוני בקשה לפטור מהפקדת עירבון בהליך שבכותרת, אשר הועמד על ידי המזכירה הראשית על סכום של 25,000 ₪.

בפתח הדברים לא ניתן שלא להתייחס לכך שהבקשה הוגשה אך ביום 19.1.2015, לאחר

רישומו של ההליך לדחייה (ביום 13.1.2015). ברי, כי מצב דברים זה אינו ראוי.

כידוע, בעל דין המבקש פטור מהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים: ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית, ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית (ראו בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה

(29.6.2011)); ושנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ההליך.

אף שעיון בחומר שלפניי מעלה אינדיקציות מסוימות לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, הרי שאיני סבור כי הונחה תשתית מספקת לעניין היעדר יכולתו להפקיד עירבון. בהקשר זה אציין, בין היתר, כי הבקשה אינה כוללת פירוט סדור באשר להוצאותיהם של המבקש ושל אשתו, כמו גם באשר לרכושם; כי תדפיס חשבון הבנק של אשת המבקש מתייחס לתקופה קצרה של כשבועיים בלבד, וממילא אין בו כדי להציג תמונה מלאה ומבוססת; כי לא הובאה אסמכתא ברורה לטענה בדבר היותו של המבקש חייב מוגבל באמצעים; כי המבקש לא הבהיר כיצד מימן את תשלום האגרה בגין הליך זה; וכי לא צורפו אסמכתאות לתמיכה בטענת המבקש לגבי ניסיונות שנעשו לשם גיוס העירבון, הן באמצעות נטילת הלוואה והן באמצעות פנייה לאחיו (לעניין היקפו של הנטל להוכיח היעדר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה ראו למשל, בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). אף לא נעלם מעיניי כי בבית המשפט המחוזי הפקידו המבקש והמשיבים 2-4 עירבון להבטחת הוצאות המשיבה 1, ויש להניח כי המבקש השתתף במימונו של סכום זה (ומכל מקום לא נטען אחרת).

די באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה לפטור מלא מעירבון, וזאת אף ללא צורך להידרש לסיכוייו של ההליך. עם זאת, משהבאתי בחשבון את השיקולים השונים הצריכים לעניין - ובכלל זה היקפו של ההליך, סכום ההוצאות אשר נפסק בערכאה הדיונית וכן העובדה שהמשיבה 1 היא המשיבה היחידה בעלת עניין ממשי בהליך - רואה אני להפחית את העירבון ולהעמידו על סכום של 12,000 ₪. העירבון יופקד תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.