פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8426/11
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשים:
1. יאיר הרוש
2. נועם ביטון
3. ידיעות תקשורת בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
מינה טאובר
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 27.9.11 בע"א 22247-12-10 שניתנה על-ידי כבוד השופטים י'
שנלר, ד"ר ק' ורדי ור' לבהר-שרון
בשם המבקשים:
עו"ד תמיר גליק;
עו"ד נתנאל חי
בשם המשיבה:
עו"ד אילן בומבך;
עו"ד רועי שניר
החלטה
1.
לפני בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטים י' שנלר, ק' ורדי,
ו ר' לבהר-שרון ), במסגרתו נדחה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופט ד' מור ).
המבקש 1 הוא כתב במקומון "ידיעות אשדוד" (להלן: המקומון ). המבקש 2 הוא עורך המקומון והמבקשת 3 היא המוציאה לאור של המקומון ושל מקומונים נוספים מקבוצת "ידיעות אחרונות". המשיבה היא מורה ותיקה בבית הספר אורט ימי טכנולוגי באשדוד (להלן: המשיבה ). ביום 19.12.2008 פורסמה במקומון כתבה לפיה הציגה המשיבה תעודה רפואית כוזבת, עבור ימים שבהם שהתה בחו"ל על חשבון זמן הלימודים. זאת לאחר שמנהלת בית הספר בו עובדת דחתה את בקשתה להאריך את החופשה לימים אלה.
2.
המשיבה הגישה תביעה לבית משפט השלום בטענה כי הכתבה מהווה לשון הרע כלפיה, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. בית משפט השלום פסק כי אכן יש בכתבה לשון הרע. כמו כן דחה בית המשפט את טענות ההגנה של המבקשים. בין היתר, נפסק כי המבקשים לא הוכיחו את קיומה של הגנת אמת הפרסום, שכן "הכתבה חטאה קשות לאמת", וכי לא עמדו בדרישות של הגנת תום הלב.
3.
על פסק הדין הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי. הערעור הופנה כנגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום, כנגד דחיית טענת אמת הפרסום וכנגד גובה הפיצוי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. באשר לטענת אמת הפרסום פסק בית המשפט כי המבקשים לא הוכיחו שהפרסום היה אמת, וכי אי הדיוקים חורגים מגדר "פרט לוואי" כהגדרתו בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע.
4.
עתה מעוניינים המבקשים כי נקיים דיון בערכאה שלישית בעניינם. לטענת המבקשים, קביעתו של בית משפט השלום מבוססת על טעות עובדתית בהבנת סדר התרחשות האירועים נשוא הכתבה. אלמלא טעות זו הייתה מתבקשת המסקנה כי השגיאות בכתבה מתמצות בפרטי לוואי שאין בהם פגיעה של ממש. המבקשים מוסיפים כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי חסר פירוט לגבי פרשנות המונח "פרט לוואי" – חסר שמצדיק כשלעצמו עריכת דיון בגלגול שלישי, לשיטתם.
המשיבה מתנגדת לבקשה לקיים הליך נוסף בעניינה. לטענתה, לא הצביעו המבקשים על דבר המצדיק מתן רשות ערעור. עוד טוענת המשיבה כי אפילו היה מתקיים דיון בשאלה המשפטית שאותה מעוניינים המבקשים להעלות – פרשנות המונח "פרט לוואי" – אין בו כדי להשפיע על תוצאות הערעור. זאת משום שבענייננו הסטייה מן האמת אינה מתבטאת רק ב"פרט לוואי" אלא מהווה את עיקר הכתבה.
5.
דין הבקשה להידחות. טענותיהם של המבקשים נדונו בשתי ערכאות וקיבלו מענה הולם. אין בבקשה שלפני דבר החורג מעניינם הפרטני של הצדדים. המבקשים לא הצביעו על נימוק המצדיק מתן רשות ערעור בעניינם, ולמעשה טענתם העיקרית מבוססת על קביעות עובדתיות.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד המשיבה בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ג בטבת התשע"ב (18.1.2012).
המשנה-לנשיאה