רע"א 8431/99 לילי ראובן נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

1.המבקשת הגישה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה על דרך של המרצת פתיחה בה ביקשה מבית המשפט להצהיר כי שטר משכון עליו חתמה לטובת המשיב בטל. במסגרת התובענה הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני בה ביקשה לעכב הליכים שנקט המשיב בלשכת ההוצאה לפועל לפינוי דירת המגורים שלה. במסגרת הדיון בבקשה לסעד הזמני הסכימו באי כוח בעלי הדין כי הליכי הפינוי יעוכבו "בכפוף לערובה שתיקבע על ידי בית המשפט". בא כוח המבקשת אף ביקש שהערובה "תהיה כזאת שהמבקשת תוכל להעמידה ולא יווצר מצב שיסגרו בפני המבקשת שערי בית משפט בשל אי הפקדת ערובה".

על פי ההסכמה הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' זפט), בהחלטתו מיום 31.10.99, לעכב את ההליכים והיתנה את העכוב ב"הפקדת ערובה עצמית וכן בערבות בנקאית אוטונומית צמודה" בסכום של 75,000 ש"ח. המבקשת מבקשת להרשות לה לערער על ההחלטה ולקבוע כי מתן הסעד יותנה בהפקדת ערבות עצמית בלבד. כמו כן ביקשה לעכב את הליכי הפינוי עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.

2.דין הבקשה להרשות ערעור להדחות.

הסעד הזמני שאותו ביקשה המבקשת בבית המשפט המחוזי ניתן לה מכח ההסכמה הנזכרת בין בעלי הדין, שהסמיכו את בית המשפט לקבוע את הערובה שבה יותנה הסעד. בית המשפט החליט אחרי ששמע את טענות בעלי הדין ומן הסתם נתן דעתו גם על בקשתו המפורשת של בא כוח המבקשת בענין הערובה. בנסיבות אלה אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט שלא הסתפק בהתחייבות עצמית של המבקשת בלבד.

3.הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעכב את הליכי הפינוי.