רע"א 8433/08 שילב ביצוע פרוייקטים בע"מ נ. בנק איגוד לישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.9.2008 אשר ניתן בשתי בקשות רשות ערעור שהוגשו האחת על ידי המבקשת שבפניי (בר"ע 2342/07) והאחרת על ידי זאב ברא"ז ז"ל, אשר עזבונו הוא המשיב 3 בבקשה שבפניי (בר"ע 2342/07) (להלן: זאב ). בקשות רשות הערעור הוגשו על שתי החלטות של ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב, מיום 19.9.2007 ומיום 24.1.2007, בתיק הוצאה לפועל 01-76103-06-6 (להלן: תיק ההוצאה לפועל ) בענין אישור מכר נכס שהיה בבעלות זאב.

הפרשה שבפניי נסבה על הליכי מימוש נכס מקרקעין הידוע כגוש 3650 חלקה 12 מגרש 833 שהיה בבעלות זאב (להלן: הנכס ). להלן עיקרי העובדות וההליכים שהתקיימו הנדרשים לענין: זאב נטל הלוואה מהמשיב 1 ולהבטחתה רשם משכנתא על הנכס. יצוין כי בתנאי המשכנתא נקבע כי כל עסקה להעברת הזכויות בנכס טעונה הסכמת המשיב 1.

ביום 15.10.2006, לאחר שזאב לא עמד בתשלומי המשכנתא הגיש המשיב 1 בקשה למימוש המשכנתא בתיק ההוצאה לפועל. ביום 8.12.2006 נמסרה התראה לזאב וביום 22.1.2007 מונתה המשיבה 2 ככונסת נכסים על זכויות זאב בנכס לצורך מימושו. מאוחר יותר התברר כי ביום 3.1.2007 נחתם בין זאב ובין המבקשת חוזה לפיו יעביר זאב את כל זכויותיו בנכס למבקשת תמורת סכום של 370,000$ ונרשמה הערת אזהרה לטובת המבקשת. יצוין כי המבקשת טוענת כי לחוזה זה אף קדם הסכם נוסף, מיום 26.11.2006 לפיו יעביר זאב את נכסיו למבקשת לצורך פיתוחם ויהיה זכאי ל-30% מהרווח נטו שיוותר לאחר פיתוח זה.

ביום 18.4.2007 הורה ראש ההוצאה לפועל למשיבה 2 להמשיך בהלכי המימוש על אף הערת האזהרה האמורה. עקב כך נתקבלה חוות דעת שמאי אשר העריכה את שווי הנכס למימוש מהיר בסכום של כמיליון דולר. במהלך חודש מאי 2007 פרסמה המשיבה 2 הזמנה להציע הצעות לרכישת הנכס. המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ליום 31.5.2007. ביום 30.5.2007 פנו זאב והמבקשת לראש ההוצאה לפועל בבקשה לבטל את הליכי המימוש או להשהותם. במסגרת בקשה זו צורף תצהיר מטעם מאיר קובייסי הקשור ככל הנראה עם המבקשת (להלן: קובייסי ), בגדרו נטען כי אפשר יהיה לפרוע במלואו את חוב זאב למשיבה 1 בתוך 30 יום. ביום 11.6.2007 דחה ראש ההוצאה לפועל את הבקשה תוך שהוא אף קובע כי עסקת המכר הנטענת מיום 3.1.2007 נעשתה בניגוד לתנאי המשכנתא. יחד עם זאת נקבע כי המכר לא יאושר למשך 30 יום על מנת לאפשר לזאב או למבקשת לפדות את החוב. ניסיונות להשיג על החלטה זו נדחו.

בינתיים המשיכה המשיבה 2 בהליכי המימוש וביום 20.6.2007 ערכה התמחרות בין מגישי ההצעות לרכישת הנכס בסיומם זכתה הצעתה של המשיבה 4, חברת שברם בע"מ, אשר הציעה סכום של 1,410,000$.

ביום 20.8.2007 פנה זאב פעם נוספת לראש ההוצאה לפועל בבקשה לפדות את המשכנתא בתוך 30 יום באמצעות "גורם מממן". ביום 30.8.2007 ניתנה החלטה בה ניתנה לזאב אורכה נוספת בת 10 ימים לפרעון החוב על אף שראש ההוצאה לפועל ציין כי התנהלותו של זאב הינה בעייתית וזה לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו לפדות את הנכס ודומה כי עיקר מטרתו לעכב את הליך המכר ותו לא.

אף הזדמנות זו לפדיון הנכס לא נוצלה וזאב הגיש בקשות נוספות לדחיית אישור המכר אשר נדחו על ידי ראש ההוצאה לפועל. על זאת הגיש זאב בקשה לרשות ערעור (בר"ע 2282/07) אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 19.9.2007 (כבוד השופטת י' שופטמן ). לפיכך, באותו היום , היינו כ-9 חודשים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, אישר ראש ההוצאה לפועל את מכר הנכס למשיבה 4.

ביום 20.9.2007 הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור מטעמה על החלטת אישור המכר ובגדרה עתרה לצו מניעה זמני. ביום 1.10.2007 נדחתה הבקשה לצו זמני (כבוד השופט ב' אשר ).

ביום 8.10.2007 פנה זאב לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביטול אישור המכר וביום 24.10.2007 נדחתה אף בקשה זו כאשר צוין כי זאב לא ניצל את ההארכות שניתנו לו לפדיון הנכס וכי לא נפל פגם בפעולות כונסת הנכסים, היא המשיבה 2. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור מטעם זאב.

להשלמת התמונה יצוין כי במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי עלה חשש באשר כשירותו הקוגניטיבית של זאב בשל מחלתו הקשה. לאחר חוות דעת פסיכיאטרית אשר אימתה חשש זה מונה לו אפוטרופוס לדין אשר יצגו בהמשך ההליכים. עמדת האפוטרופוס לאחר שבדק בדברים הייתה, כי עולה חשש שזאב נשא על גבו אינטרסים של אחרים אשר מנוגדים לאלו שלו וכי משכך, אינו עומד מאחורי בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי זאב.

ביום 7.5.2008 נפטר זאב למרבה הצער. על אף זאת החליט בית המשפט המחוזי להכריע בבקשות לרשות ערעור תוך שהוא דחה את טענות המבקשת כי יש לעכב את מתן פסק הדין עד לבירור סוגיית היורשים, שנשענה גם על טענתו של קובייסי כי הוא אחד היורשים.

ביום 1.9.2008 ניתן כאמור פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחו בקשות רשות הערעור. בעניינו של זאב נקבע כי על אף ההתדרדרות במצבו הנפשי במהלך ההליכים שהתנהלו בפניי בית המשפט המחוזי היו האינטרסים שלו מוגנים לאורך כל ההליכים וכי אין כל עילה שבדין לביטול הליכי המכר, מה גם שלמעשה חזר בו זאב, באמצעות האפוטרופוס, מהבקשה כי יבוטלו הליכי המכר.

בעניינה של המבקשת שבפניי נקבע ראשית, כי הסכם המכר בינה ובין זאב אשר סתר את שטר המשכנתא היה שלא כדין וכי משכך אין לה מעמד במסגרת הליכי ההוצאה לפועל למימוש הנכס. עוד נקבע לגופו של ענין כי ניתנו לזאב הזדמנויות רבות לפרוע את החוב והדבר לא נעשה וכי אף המבקשת לו סברה כי קמו לה זכויות מסוימות בנכס לא ניצלה הזדמנויות אלו על מנת לפרוע את החוב במועד.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי. בגדרה מעלה המבקשת טענות רבות, חלקן במישור של פגיעה לכאורה בזכויותיו ובאינטרסים של זאב, אף שכאמור זה היה מיוצג בהליכים בבית המשפט המחוזי והאפוטרופוס שמונה לו לדין ביקש לחזור בו מטענות אלו. חלקן האחר של טענות המבקשת הינו במישור של פגיעה בזכויות המבקשת עצמה בטענה כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק להגנה על האינטרסים שלה כבעלת זכויות בנכס מכוח הסכם המכר האמור מיום 3.1.2007. בענין זה נטען כי שגה בית המשפט כשקבע כי הסכם זה אינו מקנה מעמד למבקשת מאחר ועמד בניגוד לתנאי המשכנתא, באשר לשיטתה, הסכמים ממין זה הינם פרקטיקה ידועה ואף נרשמה לטובת המבקשת הערת אזהרה עקב ההסכם. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי התעלם מכך שלוחות הזמנים שניתנו לפירעון החוב היו קצרים מידי, הן לאור מצבו הבריאותי האמור של זאב והן לאור היות התקופה תקופת חגי תשרי שחלה בזמן זה.

מנגד טוענים המשיבים 1 ו-2 כי הבקשה אינה מעוררת כל סוגיה המצדיקה דיון בפני ערכאה זו. עוד נטען כי נפלו פגמים בבקשה הן לענין מועד הגשתה, הן לענין צירוף ראיות חדשות בדמות ההסכם הנטען מיום 26.11.2006, אשר לא הובאו בפניי בית המשפט המחוזי, והן לענין תמיכתה בתצהיר פגום. כן נטען כי למבקשת אין למעשה מעמד בהליך זה ואינה מייצגת את האינטרסים של זאב ומכאן שאין מקום כלל להידרש לרוב טענותיה. המשיבה 4 מצידה מוסיפה טענות בענין הפגיעה בה לאור התנהלותם חסרת תום הלב של המבקשת ובעליה הנטען מאיר קובייסי .

דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. במקרה דנן, אין בבקשה, על אף שלל הטענות, כל טענה המהווה עילה אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי" בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). די בסיבה זו בלבד, כדי לדחות את הבקשה.

מעבר לנדרש יוער כי אף לגופו של ענין, דין הבקשה להידחות. רוב רובן של טענות המבקשת אינן נוגעות כלל לה עצמה אלה להתנהלות המשיבים ביחס לזכויות זאב, טענות שהמבקשת אינה הגורם הנכון להעלותן מי שאמון היה על זכויות זאב בפני בית המשפט המחוזי, היינו האפוטרופוס שמונה לו לדין, לא הצטרף כאמור לטענות המבקשת, וכך גם בפניי, מי שאמון על זכויותיו של זאב ועזבונו כיום, מנהל העיזבון, אינו תומך בטענות אלו. בענין זכויותיה הנטענות של המבקשת עצמה, אף מבלי להידרש לבחינת זכויות אלו גופן, וספק בעיני האם עומדות למבקשת זכויות כלל, לא הראתה היא כל פגיעה בהן המצדיקה את מתן רשות הערעור. לשיטתה של המבקשת נחתם חוזה המכר בינה ובין זאב עוד ביום 3.1.2007 לכל המאוחר. ממועד זה ועד מועד אישור המכר, 19.9.2007, חלפו חודשים ארוכים בהם לא טרחה המבקשת להסדיר את זכויותיה בנכס או להסדיר את החוב. משכך אין מקום לטענותיה כי לא ניתן לה זמן מספיק לענין זה. עוד יצוין כי אף לטענת המבקשת עצמה ניתן לה יומה בפני בית המשפט המחוזי וטענותיה נשמעו (סעיף 123 לבקשת רשות הערעור), משכך תמוהות טענותיה זה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דינם של המשיבים 1 ו-2 בסך של 5,000 ש"ח, בשכר טרחת עורך דינו של המשיב 4 בסך של 5,000 ש"ח, וכן תישא היא בשכר טרחת עורך דינו של המשיב 3 בסך של 2,500 ש"ח.