פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8500/17
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
הסתדרות
פועלי אגודת ישראל
בארץ ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. ברוך ברונר
2. ברוך גוטמן
3. נזר ישראל מוסדות תורה חינוך וחסד
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בפר"ק 62601-07-17 מיום 29.10.2017,
שניתנה על-ידי השופטת ע' וינברג-נוטוביץ; ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקשת:
עו"ד רפאל ליבא; עו"ד קרן
רייכבך-סגל; עו"ד יוחאי שלף
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 29.10.2017 בפר"ק 62601-07-17 (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ ), במסגרתה נקבע כי רשם ההקדשות יוכל להגיש את תגובתו לבקשת הפירוק שהוגשה נגד המבקשת.
2.
המבקשת היא אגודה עותומנית. ביום 20.6.2017 חתמה שרת המשפטים – מתוקף סמכותה לפי סעיף 380(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: הפקודה ) – על צו הקובע כי הוראות הפרק הראשון א' לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק ), שעניינו חברה לתועלת הציבור, יחולו בשינויים המחויבים גם על המבקשת. בעקבות מתן הצו הגישו המשיבים 3-1 (להלן: המשיבים ) בקשה לפירוק המבקשת. ביום 25.9.2017 הגישו המשיבים בקשה למתן סעדים זמניים, בכלל זה בקשה להורות על מינויו של מפרק זמני. ביום 15.10.2017 הגיש המשיב 4 (להלן: הכנ"ר ) את תגובתו לבקשת הפירוק, במסגרתה ציין כי "בשים לב לטענות המועלות במסגרת הבקשה למינוי מפרק זמני, כמו גם הבקשה העיקרית, סבור הכנ"ר, כי יש מקום לקבל את עמדת רשם העמותות או לחלופין רשם ההקדשות, אשר צורף להליכים אלו" . נוכח דברים אלו, הורה בית המשפט המחוזי לרשם העמותות להגיש את תגובתו לבקשה.
3.
ביום 19.10.2017 הגישה המבקשת 'בקשה דחופה למתן הוראות', במסגרתה ביקשה מבית המשפט המחוזי להורות כי אין מקום לקבל את עמדתם של רשם העמותות או רשם ההקדשות. לטענת המבקשת, צו שרת המשפטים ניתן בחוסר סמכות, ומשכך אין לרשם העמותות או לרשם ההקדשות סמכות בעניינה. נטען, כי סעיף 380(א) לפקודה מסמיך אמנם את שרת המשפטים להחיל על אגודה עותומנית את הוראות הפרק השלישי לחלק התשיעי של חוק החברות (שעניינו פשרה או הסדר), אולם אינו מסמיך אותה להחיל את הוראות הפרק הראשון א' לחלק התשיעי לחוק (בכלל זה הוראת סעיף 345כב לחוק, שמכוחה נתון לרשם ההקדשות מעמד בהליכי פירוק של חברות לתועלת הציבור). ביום 24.10.2017 הגיש רשם ההקדשות את תגובתו לבקשה וטען כי יש לדחותה, הן על הסף – מחמת שיהוי ואי-מיצוי הליכים, הן לגופה – מאחר שפרשנות נכונה של סעיף 380(א) לפקודה מובילה למסקנה כי יש לשרת המשפטים סמכות להחיל את הוראות הפרק הראשון א' לחלק התשיעי לחוק על אגודות עותומניות. ביום 25.10.2017 קבע בית המשפט המחוזי, כי "רשם ההקדשות יגיש תגובתו לבקשת הפירוק עד 7 ימים לפני הדיון (וזאת, מבלי לחוות דעה, בשלב זה, בשאלת מעמדו בהליך)" . על רקע החלטה זו הגישה המבקשת 'בקשה דחופה למתן החלטה בבקשה למתן הוראות', בגדרה נתבקש בית המשפט המחוזי להכריע לגופו של עניין בשאלת מעמדו של רשם ההקדשות בהליך הפירוק. ביום 29.10.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי שאלה זו תידון במעמד הדיון הקבוע ליום 27.11.2017, והורה לרשם ההקדשות להגיש את עמדתו עד שבוע-ימים לפני מועד הדיון.
4.
מכאן הבקשה שלפנַי, בגדרה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את ההכרעה בשאלת מעמדו של רשם ההקדשות לשלב הדיון בבקשה העיקרית. לטענת המבקשת, "החלטת בית המשפט קמא מכרסמת בעקרון מראית פני הצדק, ואף תגרום לכך שלתיק בית המשפט תתקבל עמדה של גורם בלתי מוסמך, בה יעיינו בית המשפט קמא והצדדים" (פסקה 3.2 לבקשת הרשות לערער). לדבריה, "הותרת החלטת בית המשפט קמא על כנה תביא לקיפוח זכויותיה הדיוניות והמהותיות" (שם, פסקה 7.2).
5.
לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. החלטת בית המשפט המחוזי היא החלטה דיונית, שאינה מצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור. טענתה של המבקשת ל'קיפוח זכויותיה הדיוניות והמהותיות' נטענה בעלמא, ואיני סבור כי עצם הגשת עמדתו של רשם ההקדשות תגרום לה נזק בלתי-הפיך; תהא עמדתו של רשם ההקדשות לגופה של בקשת הפירוק אשר תהא, אין היא מעלה או מורידה לעניין שאלת מעמדו במסגרת ההליך. ודוק: השאלה העקרונית שעוררה המבקשת בדבר סמכותה של שרת המשפטים מכוח סעיף 380(א) לפקודה, ראויה לעיון, ליבון והכרעה. לאחר שיקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו תיפרש לפניו 'התמונה המלאה', יוכל בית המשפט המחוזי להקדים ולהידרש לשאלת מעמדו של רשם ההקדשות במסגרת ההליך, ולהכריע כחכמתו.
6.
אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור – נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע שנכרכה בה, והיא נמחקת בזאת.
אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ט"ז בחשון התשע"ח (5.11.2017).
ש ו פ ט