רע"א 8514/21 עבד חדאד נ. ג.א. מהנדסי הצפון בע"מ

1.

בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 31.10.2021, בע"א 37585-07-21 (השופטת י' קראי-גירון ), שעל-פיו נדחה ערעור המבקש על פסק הדין של בית משפט השלום בקריות, מיום 18.6.2021, בתא"מ 15949-08-19 (הרשמת הבכירה י' הברפלד-אברהם ) , שבו נדחתה תביעת המבקש לקבלת תשלום מהמשיבה, בגין עבודות אשר לטענתו בוצעו בעבורה.

2.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לא מצאתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. המבקש עצמו אינו טוען לכך, אלא שלשיטתו פסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, עומדים בסתירה להלכה של בית המשפט העליון. דא עקא, משעה שנקבעה הלכה, הרי שאין בטענות לגבי ישומהּ, כדי להצדיק מתן רשות ערעור: "הדיון בערכאה שלישית [נועד] – ללבן ולבחון שאלה משפטית שטרם הוכרעה על-ידי בית משפט זה ולקבוע בה הלכה שתנחה את הערכאות הדיוניות. התכלית בדבר פיתרון המחלוקת בין בעלי הדין הינה, אפוא, משנית למטרה העיקרית בדבר קידום המשפט ויצירת 'סדר' בשאלות משפטיות שטרם ניתן להן מענה בערכאה העליונה. [...] בתכלית זו אף יש לבאר את ההלכה שלפיה אין ליתן רשות ערעור אם השאלה הכלולה בבקשה מתמצה בהלכה שכבר נפסקה. ודוק: אם נפסקה הלכה, ואין מתעוררת בבקשה שאלה חדשה, הרי שאין בשאלות הנוגעות ליישומה של הלכה קיימת – נוכח הרציונאל האמור – כדי להצדיק את הידרשותו של בית המשפט בגלגול שלישי" (רע"א 4193/11 כראדי נ' נרקיס , פסקה 7 (14.6.2011)). מתן הרשות גם אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין. פסקי הדין של בית משפט השלום ושל בית המשפט המחוזי – מנומקים, מפורטים כדבעי, ויש בהם מענה לטענות המבקש.

3.

אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית בזאת.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.