פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
8528/00
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המ
בקשים
:
חיים אביצור חיים ו21- אח'
נגד
המשיב
ה :
חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ
בקשה
לעיכוב ביצוע במסגרת בקשת רשות ערעור
על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום
24.10.2000
בתיק ת"א 1564/96 שניתנה על ידי
כבוד
השופטת רות אור
בשם
המבקשים: עו"ד אברהם גל
בשם
המשיבה: עו"ד פז רימר
החלטה
במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת ר' אור), בה פסל בית המשפט סעיפים בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעם המבקשים, וחייב את המבקשים בהוצאות בסך 39,250 ש"ח, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.
בקשה לעיכוב ביצוע הוגשה קודם לכן לבית המשפט קמא, אשר בהחלטתו מיום 30.10.00 נעתר לבקשה, בכפוף לתשלום חלק מסכום ההוצאות, ובכפוף לכך שבקשת רשות הערעור תוגש - אם תוגש - תוך 10 ימים.
כשבוע לאחר חלוף המועד שנקבע בהחלטתו של בית המשפט קמא להגשת רשות ערעור, הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד. לאחר קבלת תגובתה של המשיבה, דחה בית המשפט, ביום 23.11.00, בקשה זו. ביום 22.11.00 הוגשה בקשת רשות הערעור לבית משפט זה.
לטענת המבקשים, סיכוייהם לזכות בבקשת רשות הערעור גבוהים, הן מטעמים לגוף העניין, והן לאור גובה סכום ההוצאות שנפסקו. עוד הם טוענים, כי אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה, ייגרם להם נזק בלתי הפיך, משום שהמשיבה עושה שימוש בהחלטת בית המשפט קמא במטרה להרתיעם מהמשך ניהול המשפט, ומשום שיהיה קושי לגבות חזרה את סכום ההוצאות, במקרה שבקשת רשות הערעור תתקבל. המבקשים גורסים, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, וזאת, הן לאור גובה סכום ההוצאות שנפסק, והן לאור סברתם, לפיה "כבר עתה ברור (מחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש), כי על המשיבה יהיה לשלם למבקשים מעל ומעבר להוצאות שנפסקו בגין ליקויים...", ומשכך, "מדובר לכל היותר במהלך של קיזוז מהפיצויים העתידיים". לבסוף טוענים המבקשים, כי בסירובו ליתן להם הארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור, החמיר עמם בית המשפט מעבר לנדרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, ועל פי ההלכה הפסוקה.
לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע.
בית המשפט קמא הורה על עיכוב ביצוע, אולם התנה החלטתו זו בתנאים, ובהם קביעת מועד להגשת בקשת רשות הערעור (תקנה 469 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). המבקשים לא עמדו במועד שנקבע, ואת הבקשה להארכת מועד הגישו כשבוע לאחר תום התקופה שנקצבה. כאמור, בקשתם זו נדחתה. בכך יש משום עילה לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע.
אף לגוף העניין לא שוכנעתי כי נתקיימו בנסיבות דנן התנאים לחריגה מן הכלל, שאין לעכב ביצועו של פסק-דין כספי (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (בעריכת ש' לוין, מהדורה חמישית, 1995) 860).
אשר על כן, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות.
ניתנה היום, כג' בכסלו התשס"א
(20.12.2000).
ש
ו פ ט
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00085280.
P04
/אמ