רע"א 8533/18 אסתר כהן נ. דוד אברהם פטיטו

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ח' שרעבי ) בת"א 24255-03-18 מיום 4.11.2018, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להעברת הדיון בתביעה שהגישה כנגד המשיב לבית המשפט לענייני משפחה.

רקע בתמצית

2.

ביום 22.12.2017 נחתמו תצהירי מתן וקבלת מתנה בין המשיב לבין אחותו, היא אמה של המבקשת, שהלכה לעולמה ביום 3.2.2018 (להלן: המנוחה ). בגדר התצהירים, העבירה המנוחה את זכויותיה בדירתה (להלן: הדירה ) למשיב (להלן: עסקת המתנה ). ביום 22.3.2018 הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיב לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין הצהרתי, שלפיו עסקת המתנה בטלה, מאחר שנחתמה על-ידי המנוחה בעת שמצבה הנפשי והפיזי היה ירוד. המשיב טען, מנגד, כי העברת הזכויות בדירה נעשתה על רקע הפרת התחייבותה של המנוחה כלפיו במסגרת הסכם שנערך ביניהם, אשר בגדרו סיכמו כי אם תפר התחייבותה – יועברו אל המשיב זכויות המנוחה בדירה.

יצוין בנוסף, כי על-פי צוואתה של המנוחה, המבקשת היא הנהנית הבלעדית ביחס לעיזבונה של המנוחה, לרבות ביחס לזכויותיה של המנוחה בדירה, וכי ביום 3.5.2018 ניתן צו לקיום צוואת המנוחה.

3.

בהמשך לכך, ולאחר שהחליפה ייצוג משפטי, הודיעה המבקשת לבית המשפט המחוזי כי נפלה טעות בזהות התובע בתביעה, וכי התובע הנכון בתביעה הוא עיזבון המנוחה, באמצעות המבקשת. בהתאם, ביקשה המבקשת כי הדיון בתביעה יועבר לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת משום שבמוקד התביעה ישנו סכסוך בין "בני משפחה" כאמור בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשמ"ח-1995 (להלן: החוק או חוק בית המשפט לענייני משפחה ). עוד טענה המבקשת כי מדובר ב"סכסוך בתוך המשפחה", כאמור בסעיף 1(2) לחוק, וזאת, בין היתר, לאור מאפייניה של עסקת המתנה.

4.

בהחלטתו מיום 4.11.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וקבע כי המבקשת אינה באה בגדר המונח בן משפחה כאמור בהוראת סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, וכן כי עילת התביעה אינה באה בגדר "סכסוך בתוך המשפחה". לפיכך, נקבע כי התביעה אינה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

5.

על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי, שבצדה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה דנן

6.

המבקשת שבה על טענותיה שהועלו בפני בית המשפט המחוזי, ומוסיפה כי בכוונתה להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון כתב התביעה באופן שבו התובע יהיה עיזבון המנוחה, דבר שיקנה, לשיטתה, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעה.

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לבקש את תשובת המשיב.

סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי סמכות הדיון בתובענה אזרחית תוקנה לבית המשפט לענייני משפחה כאשר מדובר בתובענה "בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו". בהמשך לכך, מגדיר הסעיף מיהו "בן משפחתו". אין מחלוקת כי המבקשת – התובעת בתובענה – היא אחייניתו של המשיב, ועל כן היא אינה באה בגדר המונח "בן משפחתו". על-מנת להתגבר על קושי ברור זה, ציינה המבקשת בבקשתה כי בכוונתה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה כך שהתובע יהיה עיזבון המנוחה. ראשית, אציין כי שומה היה על המבקשת להגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה בטרם הגישה את בקשת רשות הערעור, שהרי כל עוד כתב התביעה המקורי עומד בעינו – מדובר בעניין תיאורטי, ש בית משפט זה אינו נוהג לדון בשכמותו

(ראו: רע"א 4056/18 עבודי נ' עיריית תל אביב , פסקה 2 (22.5.2018)). שנית, אין זה ברור כיצד תיקון התביעה יסייע בידי המבקשת, נוכח קיומו של צו קיום צוואה, כאמור, שלפיו המבקשת היא הנהנית הבלעדית ביחס לעיזבונה של המנוחה, לרבות באשר לזכויותיה של המנוחה בדירה. לפיכך, דומה כי ממילא המבקשת היא התובעת הרלוונטית בתביעה שבענייננו.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

משהגעתי לתוצאה זו התייתר הצורך להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא נתבקשה תגובת המשיב, לא ייעשה צו להוצאות.