רע"א 8640/13 מרים צ'רלס נ. ולנטינה דינקין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' יעקב ) בת"א 1675-03-13 מיום 18.12.2013 בגדרה נמחקה הערת אזהרה שהייתה רשומה על-שם המבקשת.

עיקרי העובדות

1.

המבקשת התקשרה עם המשיבה בהסכם לרכישת נכס מקרקעין ושילמה תמורתו סכום של 526,000 ₪. במועד המכירה רבצה על הנכס משכנתא בסכום של 214,000 ₪ וכמו כן הייתה רשומה הערת אזהרה לטובת חברת "קשת המאה בע"מ", לה הייתה המשיבה חייבת סכום של 274,000 ₪. עם העברת מלוא התמורה על-ידי המבקשת והפקדת הכספים בידי הנאמנת בעסקת המכר, סולקה המשכנתא שרבצה על הדירה. בהמשך, ועל-פי בקשת קרוב משפחתה של המשיבה, מינה בית המשפט לענייני משפחה אפוטרופוס חיצוני לרכושה של המשיבה. ביום 3.3.2013 הגיש האפוטרופוס בשם המשיבה תביעה להצהיר על בטלות הסכם רכישת הנכס. הצדדים הגיעו להסכמה, אשר קיבלה ביום 6.6.2013 תוקף של פסק דין , לפיה הסכם המכר יבוטל; חברת "קשת המאה בע"מ" תקבל מכספי הנאמנות סכום של 295,000 ₪, ושאר הכספים יועברו למבקשת. כמו כן סוכם כי הדירה תימכר על-ידי האפוטרופוס בתוך 5 חודשים, ומתוך כספי התמורה, תקבל המבקשת כתשלום ראשוני סך של 526,000 ₪. ההסכם קבע עוד כי בנוסף תשלם המשיבה למבקשת סכום של 10,000 ₪ וכי הערת אזהרה שהייתה רשומה לטובת חברת "קשת המאה" תימחק לאלתר (להלן: הסכמת הצדדים ).

2.

בעקבות ההסכמה אשר אליה הגיעו הצדדים פעל האפוטרופוס למכירת הדירה. עם התקדמות הליכי המכירה ביקש האפוטרופוס מאת ב"כ המבקשת למחוק את הערת האזהרה שהייתה רשומה על-שם המבקשת. המבקשת סירבה בטענה כי זהו הדבר היחיד שמבטיח את השבת הכספים ששילמה בתמורה לדירה. כמו כן ביקשה המבקשת תשלום בסך 26,000 ₪ בגין נזקים שלטענתה נגרמו לה בעקבות העיכוב בהשבת הכספים. בשל הסירוב, פנה האפוטרופוס לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות, במסגרתה ביקש למחוק את הערת האזהרה שהייתה הרשומה על-שם המבקשת. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, ובהחלטה מיום 18.12.20013 קבע כי "הערת האזהרה תימחק כמבוקש. מוטל בזה עיקול אצל כונס הנכסים על הסכומים שיתקבלו ממכירת הדירה וזאת עד לתקרה של מלוא יתרת החוב למשיבה" . נגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

עיקרי הבקשה והתשובה

3.

לטענת המבקשת, שגה בית המשפט המחוזי בהתירו למחוק את הערת האזהרה. אי-הותרת הערת האזהרה על כנה מעמידה את המבקשת בפני שוקת שבורה, שכן אין לה אפשרות להבטיח את פרעון הכספים. אלמלא קיומה של הערת האזהרה לא הייתה המבקשת מגיעה מצדה להסכמות הנ"ל. למשיבה נושים רבים, ומחיקת הערת האזהרה משווה את מעמדה של המבקשת למעמדם של שאר הנושים. כל כספה של המבקשת הושקע ברכישת הדירה, ואין הצדקה להורות על מחיקת הבטוחה היחידה שהייתה לה להשבת הכספים. המבקשת הוסיפה וטענה כי בית המשפט המחוזי לא ייחס משקל לעובדה כי המשיבה לא מיהרה לפעול למכירת הדירה. ההחלטה להורות על מחיקת הערת האזהרה משנה מתוקף ההסכמות אשר אליהן הגיעו הצדדים בהסכם ביניהם. עוד טענה המבקשת, כי המשיבה הפרה את ההסכם בכך שנמנעה מהעברת הכספים הראשונים שהתקבלו בגין מכירת הדירה למבקשת. המשיבה עצמה טוענת כי העבירה כספים אלה לנושים אשר הטילו עיקול על הכנס ובכך הפרה את סעיף 4 לפסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים, ואשר קבע כי "מתוך כספי התמורה, תקבל הנתבעת [המבקשת – נ' ס'], כתשלום ראשוני, סך של 526,000 ₪" . העיכוב במכירת הדירה יצר נזקים כלכליים למבקשת, ומכאן דרישתה לתשלום נוסף בסך של 26,000 ₪ לכיסוי נזקים אלה.

4.

המשיבה טוענת מנגד כי התנהלות המבקשת נגועה בחוסר תום לב. המבקשת לא הייתה מוכרת למשיבה; היא מעולם לא ביקרה בדירה ולא היה לה כל עניין אמיתי ברכישת הדירה. לא מן הנמנע כי המבקשת היא אך אשת קש, אשר אין לה עניין בדירה, וכל המכירה לא נועדה אלא לגזול את רכוש המשיבה. בהסכם אשר אליו הגיעו הצדדים בוטל הסכם הרכישה כדין. המשיבה קיימה את תנאי ההסכמה במלואם. ב"כ המבקשת הצליח למצוא בתוך הזמן הקצוב רוכשים לדירה, ורק התעקשות המבקשת שלא למחוק את הערת האזהרה הובילה לעיכוב במכירה. דרישת המבקשת לקבלת סכום של 26,000 ₪ היא מופרזת ואין לה כל עיגון. הטענות על גרימת נזק נטענו בעלמא, ולא הובאה כל ראיה התומכת בטענות אלה. עוד נטען כי לאחר זמן רב הצליח ב"כ המשיבה לצמצם את חובות המשיבה והם עומדים כיום על סכום של 60,000 ₪. התמורה הצפויה להתקבל בגין מכירת הדירה עומדת על סכום של כ-550,000 ₪. זהו סכום המספיק כדי לפרוע את חובהּ של המשיבה כלפי המבקשת על-פי ההסכמה שאליה הגיעו הצדדים. למבקשת קיימת חלופה המבטיחה את פרעון החוב בדמות עיקול. רישום עיקול על הכספים מבטיח כי זכותה לא תיפגע, ויש לדחות את בקשתה.

דיון והכרעה

5.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מזה ומזה, סבורני כי דין הבקשה להידחות. בהודעת המשיבה נמסר כי הערת האזהרה הנדונה נמחקה מספרי לשכת רישום המקרקעין, עוד בטרם הגשת בקשת רשות הערעור. איני סבור כי יש הצדקה לחדש עתה רישום של הערה זו. ההסכמה אשר אליה הגיעו הצדדים, קיבלה תוקף של פסק דין. במסגרת זו הוסכם על ביטול הסכם המכר של הדירה בתמורה להשבת הכספים שהעבירה המבקשת בתמורה לדירה. כמו כן נקבע כי ב"כ המשיבה יפעל למכירת הדירה בתוך 5 חודשים. ב"כ המשיבה עמד בדרישה זו ומצא רוכשים פוטנציאליים לדירה. סירוב המבקשת להסיר את הערת האזהרה מונע את המשך המכירה ובכך מטרפד את ההסכמה אשר אליה הגיעו הצדדים. בניגוד לטענת המבקשת, איני סבור כי המשיבה הפרה את סעיף 4 להסכם. ההסכם אינו קובע קדימות של המבקשת על פני הנושים האחרים. כל שנקבע הוא שתשלום ראשוני למבקשת יהיה בסך של 526,000 ₪ וזאת בהמשך לאמור בסעיף 5 להסכם אשר קובע תשלום נוסף למבקשת בסך של 10,000 ₪. העברת תשלום לנושים שהטילו עיקול על הדירה אינה פוגעת באמור בסעיף זה. זאת ועוד: איני סבור כי מחיקת הערת האזהרה פוגעת במבקשת במידה המצדיקה את החזרת רישומה. למבקשת קיימת בטוחה אחרת בדמות רישום עיקול על הכספים עד לתקרה של מלוא יתרת החוב. רישום העיקול מבטיח כי הכספים יושבו לה. ב"כ המשיבה התחייב להשיב לה את הכספים ואיני סבור כי ביטול הערת האזהרה מציב את המבקשת, כדבריה "בפני שוקת שבורה" . בקשת המבקשת לתשלום נוסף בסך 26,000 ₪ לא גובתה בראיות או מסמכים המעידים על נזק. החלטת בית המשפט המחוזי מאזנת כנדרש בין הזכויות של הצדדים ואיני מוצא הצדקה להתערב בה.

6.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪.