פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8641/09
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשים:
1. צאלח מוחמד אחמד אסדי
2. מחמוד אסדי
3. אחמד אסדי
4. יוסף אסדי
5. פתחיה אסדי
6. פאוזיה אסדי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בחיפה בת"א 411/04 שניתנה ביום 1.10.2009 על ידי כבוד השופט
ע' גרשון
בשם המבקשים:
עו"ד אילן יחזקאלי
החלטה
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ע' גרשון) מיום 1.10.2009, שניתנה בשלב קדם-המשפט בתובענה שהמבקשים הגישו נגד המשיבה, בה הכריע בית המשפט במחלוקת המשפטית שנתגלעה בין הצדדים בעניין פרשנותו של פסק הדין בע"א 9355/02 מדינת ישראל נ' ראשד , פ"ד נח(4), 406 (2004) (להלן: עניין ראשד או פסק הדין ).
1.
עניינה של התובענה שהגישו המבקשים בהפקעתם של מקרקעין אשר יועדו בעת ההפקעה לשימוש חקלאי במסגרת התכנית המנדטורית RP/50/42 (להלן: התכנית המנדטורית או התכנית ). המבקשים טענו שהם זכאים בגין ההפקעה לפיצוי גבוה מזה שהוצע להם על ידי מינהל מקרקעי ישראל, שכן בקביעת גובה הפיצוי לא חושבה לטענתם האפשרות להקים בית מגורים על כל חלקה עליה חלה התכנית. בשלב קדם-המשפט בתובענה התברר כי הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת פרשנותו של פסק הדין בעניין ראשד , בו נידונו הוראותיה השונות של התכנית. המבקשים טענו בין היתר, כי בפסק הדין בעניין ראשד נקבע כי התכנית המנדטורית התירה בניית בית מגורים בכל חלקה המיועדת לשימוש חקלאי ובתנאי ששטחה הוא למעלה מ- 1,000 מ"ר, ואילו המשיבה מצידה חלקה על עמדה זו וטענה כי בית המשפט העליון פירש את התכנית ככזו שהתירה ביחס לקרקע חקלאית, בנייה חיונית בלבד הנותנת מענה לצרכיו של החקלאי. במסגרת קדם-המשפט אימץ בית משפט קמא (השופט ע' גרשון) את עמדתה המשפטית של המשיבה והוא הוסיף וציין כי הנחיותיו באשר להמשך ההליכים בתיק יינתנו בהחלטה נפרדת. על החלטה זו הגישו המבקשים את הבקשה שבכאן ובה הם טוענים כי שגה בית המשפט משדחה את עמדתם המשפטית. המבקשים מציינים עוד כי הגישו את הבקשה בשל החשש כי לא יותר להם להשיג על ההחלטה דנן במסגרת הערעור על פסק הדין שינתן בתובענה.
2.
דין הבקשה להידחות . קדם-המשפט נועד, כידוע, לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו (ראו: תקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 5492/92 גאוני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פ"ד מז(3) 223 (1993)). במקרה דנן מצא בית משפט קמא כי לצורך ניהולו היעיל של ההליך יש מקום להכריע כבר בשלב קדם-המשפט במחלוקת המשפטית שנתגלעה בין הצדדים ומעיון בהחלטה עולה כי אין מדובר במחלוקת הטעונה בירור עובדתי או במחלוקת משפטית סבוכה או מורכבת. משכך בהחלט ראוי היה כי תוכרע בשלב קדם המשפט. עם זאת, מובן הוא כי שמורה למבקשים הזכות לתקוף את ההחלטה במסגרת ערעור על פסק הדין שיינתן בתובענה, ככל שיוגש על ידם (השוו רע"א 373/97 שקולניק נ' שפיגל , פיסקה 3 (לא פורסם, 20.2.1997)).
הבקשה נדחית, אפוא, בלא שנתבקשה תגובת המשיבה. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט חשוון, תש"ע (16.11.2009).
ש ו פ ט ת