רע"א 8663/00 דוד נח נ. שאול כוכבי

1.לפנינו בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' גרוס, א' קובו ומ' רובינשטיין), אשר מחק את ערעוריהם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום מן הטעם שהגישו את עיקרי הטיעון מטעמם באיחור. רואים אנו בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

2.בית המשפט המחוזי קבע כי המועד להגשת עיקרי הטיעון קבוע בחיקוק ושלפיכך דרושים טעמים מיוחדים לשם הארכתו. בשל כך דחה את בקשתם של המבקשים להאריך את המועד להגשת עיקרי הטיעון, אשר הוגשו לבית המשפט שישה ימים לפני הדיון במקום ארבעה עשר יום לפניו. בית המשפט המחוזי לא ראה בחשיבות הענין, אליבא דהמבקשים, ובכך שתלוי ועומד ערעור נוסף מטעם המשיבים באותה פרשה, שבמסגרתו הוגשו על ידם עיקרי טיעון במועד, טעם מיוחד להארכת המועד. לפיכך הורה בית המשפט על מחיקת הערעורים וחייב את המבקשים בהוצאות לטובת המשיבים אשר הגישו את עיקרי הטיעון מטעמם במועד. לאור הסכמת המשיבים נמחק גם הערעור שהוגש על ידי המשיבים.

3.סבורים אנו כי דין הערעור להתקבל. ראשית, בענייננו חלה רישתה של תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- ולא הסיפא שלה. הטעם לכך הוא שבסיפת תקנה 446(א) לתקנות אלו ניתן לבית המשפט שיקול דעת לקבוע מועד השונה מזה שנקבע בתקנות (ראה רע"א 6349/00 (טרם פורסם). שנית, בית המשפט עיין בפועל בעיקרי הטיעון וסבר שאין בערעור ממש. בנסיבות אלה יכול שאילו היה בית המשפט ער לכך שאין צורך בטעם מיוחד להארכת המועד הוא היה נעתר לבקשה בעניין זה ולא היה מוחק את הערעורים; אכן בית המשפט המחוזי סבר שאין בערעור ממש אך לא נימק את החלטתו. לו נימק - ולו גם בהנמקה קצרה - יכול ולא היינו מתערבים.

אשר על כן אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק הדין, מאריכים לבעלי הדין את המועדים להגשת עיקרי הטיעון ומחזירים את הענין לבית המשפט על מנת שידון לגופו של עניין בערעורים שלפניו, לרבות בערעורם של המשיבים אשר נמחק בהסכמתם אך בשל מחיקת ערעורי המבקשים.

אין צו להוצאות.