פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8663/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. מחלקה לשירותים חברתיים – פתח תקווה
2. עו"ד זהבה סנדרס – אפוטרופא
לדין
בקשת רשות ערעור ובצידה
בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 9.12.2019
בענ"א 2097-12-19 שניתנה על-ידי כב' השופטת ד' מרשק-מרום
בשם המבקשים:
בעצמם
בשם המשיבה 1:
עו"ד איילת עומר-ליפשיץ
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור שנסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 9.12.2019 (ענ"א 2097-12-19, השופטת ד' מרשק-מרום ), ובצדה בקשה לעיכוב ביצועה. בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע שנסבו על החלטתו של בית המשפט לנוער בפתח תקווה מיום 24.11.2019 (צב"ן 2974-10-19, סגנית הנשיאה ש' עצמון-הלוי ).
2.
המבקשים הם הוריה של קטינה בת 12. ביום 28.9.2019, בעקבות תלונה שעניינה אלימות במשפחה, הוצאה הקטינה ממשמורתם של המבקשים, והיא שוהה כיום במרכז חירום שמפעילה המשיבה 1 (להלן: המרכז ). זאת, בהתאם להחלטותיו של בית המשפט לנוער מכוח סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך-1960, האחרונה שבהן מיום 31.10.2019.
יצוין כי שתיים מאחיותיה של הקטינה מצויות גם הן במסגרות חוץ-ביתיות.
3.
בהחלטה העומדת ביסוד הבקשה דנן הורה בית המשפט לנוער על עריכת בדיקה פסיכיאטרית לקטינה, וזאת בעקבות פניית עובדת סוציאלית מטעם המרכז מיום 12.11.2019, שבה צוין כי הקטינה השמיעה אמירות בעלות אופי אובדני. בית המשפט לנוער דחה את עמדת המבקשים שהתנגדו לכך והעלו טענות נגד גורמי הטיפול.
4.
המבקשים הגישו על כך ערעור ובצדו בקשה לעיכוב ביצועה של הבדיקה, ואלו נדחו על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ציין, בין היתר, את האמירות האובדניות המפורשות שהשמיעה הקטינה ואת תמיכת האפוטרופא לדין שמונתה לה, היא המשיבה 2, בקיום הבדיקה.
5.
הבקשה שבפני הוגשה ביום 29.12.2019. המבקשים, המייצגים את עצמם בהליך זה (כמו גם בהליכים הקודמים), מעלים בה שורה של טענות נגד גורמי הטיפול בבתם. בעיקרו של דבר, הם טוענים כי בתלונתה של הקטינה לאלימות אין אמת, וכי רצונה לצאת מהבית נובע מרצון למרוד באורח החיים הנהוג בו וממשברים הקשורים לגיל ההתבגרות. המבקשים הבהירו את רצונם למנוע את הבדיקה הפסיכיאטרית שלשיטתם אינה נחוצה, וכן להשהות כל הליך אחר הנוגע לקטינה בבית המשפט לנוער, על מנת להביא להחזרתה לביתה.
6.
בהתאם להחלטה שנתתי עם הגעת הבקשה ללשכתי, עדכנה המשיבה 1 כי הבדיקה הפסיכיאטרית בוצעה כבר ביום 10.12.2019, וכי תוצאותיה הועברו למבקשים ביום 12.12.2019. עוד צוין כי הקטינה טרם סיימה את הליך האבחון במרכז. המשיבה 1 טוענת אפוא כי בעת הזו יש לדחות את הבקשות דנן ומבהירה כי את טענות המבקשים ביחס למסגרת המתאימה לקטינה יש להקדים ולברר בבית המשפט לנוער. המשיבה 1 מוסיפה כי דיון בבקשת הנזקקות שהוגשה בעניינה של הקטינה קבוע ליום 7.1.2020 בבית משפט לנוער.
7.
על רקע זה, דינה של הבקשה להידחות. המבקשים מלינים על ההחלטה לערוך לקטינה בדיקה פסיכיאטרית, אך זו כבר בוצעה כאמור לפני כשלושה שבועות. בנסיבות אלה, מובן כי הן הבקשה לערער על ההחלטה והן הבקשה לעכבה התייתרו. כפי שהבהירה המשיבה 1, טענותיהם האחרות של המבקשים מכוונות נגד עצם החזקתה של הקטינה במסגרת החוץ-ביתית – אלא שבית משפט זה איננו יושב כערכאה הראשונה לדיון בטענות מסוג זה, המסורות לסמכותו של בית המשפט לנוער, ועל כן יש להקדים ולפנות אליו. ככל שהמבקשים יהיו מעוניינים לערער על ההחלטה שתתקבל בעניין על-ידי הערכאה המוסמכת – דרכם תהיה פתוחה לעשות כן בהתאם לסדרי הדין.
8.
לקראת סיום אציין כי דומה שטוב יעשו המבקשים, שאינם מיוצגים כאמור, אם יבחנו את האפשרות לקבל ייעוץ והכוונה בכל הנוגע לניהול ההליכים.
9.
סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ג' בטבת התש"ף (31.12.2019).
ש ו פ ט ת