פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8688/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המבקש:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
שרה הופמן
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בירושלים ב-ה"פ 52739-10-10 מיום 27.10.2010 שניתנה על-די
כבוד השופט ד' מינץ
בשם המבקש:
עו"ד ע' שטריקר
פסק דין
1.
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בירושלים (השופט
ד' מינץ
), בגדרה נדחתה
בקשת המבקש להטלת עיקול זמני- במעמד צד אחד.
2.
בבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תובענת
המבקש כנגד המשיבה אשר רכשה זכויות בנכס מקרקעין מסוים. התובענה הוגשה גם כנגד
עו"ד בן ציון מיטלמן, אשר ייצג את המשיבה בעסקת הרכישה האמורה, וכנגד הגב'
יפה אייזנשטיין בהיותה יורשת עזבונו של עו"ד אריה אייזנשטיין, אשר לפי הנטען,
הפר התחייבותו כלפי המבקש, ובגין הפרה זו, כך נטען, התאפשר רישום המקרקעין על שמה
של המשיבה, חרף קיומו של משכון, שנעשה לטובת המבקש, הרובץ על הזכויות בנכס המקרקעין.
בכתב טענותיו, עתר המבקש לכך כי תרשם לטובתו משכנתא ראשונה על נכס המקרקעין נשוא
התובענה. לטענת המבקש, עסקת משכון על הזכויות במקרקעין שנעשתה במועד מסוים לטובתו,
גוברת על עסקת מכר אותן הזכויות למשיבה שנעשתה במועד מאוחר יותר, בשעה שהזכויות לא
היו רשומות בלשכת רישום המקרקעין.
3.
בד בבד עם הגשת התובענה, עתר המבקש למתן
צו עיקול זמני על נכס המקרקעין נשוא התובענה. בית משפט קמא דחה את הבקשה במעמד צד
אחד, תוך שנימק כי "מראש נטוע בלבו של בית המשפט 'ספק ניכר' בצדקת התובענה
העיקרית ואיני רואה, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, הצדקה להטיל עיקול על הנכס שנרכש
על ידי צד שלישי תם לב, חרף הנטען שלא עומדת לו תקנת השוק".
לבד משיקול זה, הנעוץ בסיכוי התובענה, לא הובאו
טעמים נוספים להחלטה.
על החלטה
זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפני.
4.
בהחלטתי מיום 30.11.2010 הורתי למשיבה ליתן תשובתה לבקשת רשות הערעור תוך הגבלת מועד הגשת התשובה לפרק זמן קצר בן שלושה ימים בלבד.
5.
החלטתי האמורה, הומצאה, על-ידי המבקש, לעו"ד בן ציון מיטלמן אשר ייצג את המשיבה בהסכם לרכישת המקרקעין, שעליהם מבוקש להטיל עיקול זמני, כאמור. בהודעה שהוגשה מטעמו של עורך הדין מיטלמן בקש הוא להבהיר, כי הוא אינו משמש כבא כוחה של המשיבה, וכי לא הוסמך לייצגה בשום הליך, לרבות בהליך דכאן או בזה המתנהל לפני בית משפט קמא. עו"ד מיטלמן, עמד גם על כך, כי המשיבה הינה אזרחית ותושבת ארה"ב, וכי הוא אינו מוסמך לקבל כתבי בי"ד כלשהם עבורה. המבקש סבור מנגד, כי די בכך שעו"ד מיטלמן ייצג את המשיבה בהסכם לרכישת המקרקעין, כדי שניתן יהיה להמציא כדין למשיבה, באמצעותו, הן את בקשת רשות הערעור והן את החלטתי מיום 30.11.2010. זאת מן הטעם, שהתובענה בה עסקינן נוגעת לאותם מקרקעין לגביהם נערך ההסכם. המבקש סמך את טענתו האמורה על הוראת תקנה 483(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). לחילופין, עתר המבקש למתן סעד זמני במעמד צד אחד שימנע דיספוזיציות בנכס המקרקעין עד לביצוע המצאה למשיבה, קבלת תגובת המשיבה ומתן החלטה במעמד שני הצדדים.
6.
על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות לעניין זה, אעיר, כי ספק בעיני אם יש מקום לראות את עורך-הדין מיטלמן
כמי שמשמש כידה הארוכה של המשיבה לצורך קבלת כתבי בי-דין בהליך שלפני, מכוחה של תקנה 483(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. הדיבור 'מורשה' כמובנו בתקנה 483(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, חל ביחס לאדם שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו (רע"א 39/89 generalelectric corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב(4) 762, 768 (1989); ע"א 403/64 לוינסון נ' חברת בית תמר בע"מ פ"ד יט(1) 108, 111 (1965)). על פני-הדברים, ובהסתמך על החומר המצוי בתיק, לרבות הסכם מכר המקרקעין, לא ניתן לומר כי הוכח קיומו של קשר מתמשך ואינטנסיבי בין המשיבה לעורך-הדין מיטלמן, כזה שיש בו כדי להקים את החזקה, לפיה, דבר נקיטת ההליך כנגד המשיבה צפוי להיוודע לה על-ידי עורך הדין מיטלמן. קשר כאמור אינו מתחייב כתוצאה מביצוע הוראות ההסכם. עם זאת, הדברים נאמרים באורח לכאורי בלבד, על יסוד מה שמונח בפניי, מבלי שהובאו ונבחנו ראיות בעניין זה ומבלי ששאלת ההמצאה נבחנה בכללותה.
7.
המבקש ציין בתגובתו להודעתו של עו"ד מיטלמן, כי במצב דברים בו יתבהר שלא ניתן לבצע המצאה למשיבה באמצעות עו"ד מיטלמן, כי אז, יהא עליו לנקוט בהליך הדרוש לצורך קבלת היתר להמצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה.
הליך זה, צפוי להתמשך פרק זמן מסוים, ועל כן, לטעמו, יש ליתן סעד זמני
האוסר על ביצוע דיספוזיציות בנכס המקרקעין לפרק זמן זה.
ראוי לציין, כי מן האמור בבקשת רשות הערעור, עולה כי בית המשפט המחוזי הורה זה מכבר למבקש להמציא את כתב התובענה העיקרית למשיבה, וזאת
עד ליום 28.11.2010. יוער, כי המבקש נמנע מלציין בהודעתו בעניין ההמצאה, האם סוגיית ההמצאה – ככל שהיא נוגעת למשיבה – התבררה בבית המשפט המחוזי. לא הוברר אף אם עניין זה עלה לדיון כלל, ואם כן- מהו השלב בו עומד הדיון בו. מכל מקום, בנסיבות העניין, ברי כי שאלת ההמצאה בהתייחס למשיבה צפויה להתברר בפני בית המשפט המחוזי.
8.
כפי שנקבע, לבית המשפט נתונה הסמכות ליתן לתובע סעד זמני עוד בטרם הוכרעה סוגיית ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט. בהקשר זה נאמר כי "מקום שחוסר הסמכות לדון בגוף העניין אינו מתגלה מניה וביה, אלא קיים רק ספק לגבי הסמכות, מוסמך בית-המשפט ליתן סעד זמני, שאם לא תאמר כן, יהא נושא המחלוקת הפקר עד שלא יותר הספק" (ע"א 464/65 אונגר נ' פריס ישראל סרטים בע"מ פ"ד כ(3) 6, 24 (1966)). "לכל היותר", כך נקבע, "חייב השופט או הרשם לבדוק, אם נופל העניין, לכאורה, בגדר תקנה 467, שאם אין הדבר כך, לא יוכל בית המשפט להזמין את הנתבע, וחוסר סמכותו לדון בתובענה שולל גם את סמכותו ליתן סעד ארעי" (שם, בעמוד 23). יוער, כי תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 המוזכרת בדברים המובאים לעיל, עניינה בהמצאה מחוץ לתחום השיפוט. (לעניין הסמכות לדון בבקשה למתן סעד זמני טרם הגשת תשובת הצד שכנגד, בשעה שלא הוכרעה שאלת היתר ההמצאה ונמצא כי דחיית הדיון בבקשה לסעד זמני עשויה לקפח את זכות הצד שעתר לנתינתו ראו גם: רע"א 11368/04 למיט אחזקות בע"מ נ' מנשה ח.אלישר בע"מ (לא פורסם, 30.12.2004); רע"א 6657/05 מעבדות ים המלח בע"מ נ' AHAVA(USA)Inc
(לא פורסם, 9.8.2005); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, תשנ"ה) 577-578).
על יסודה של הבקשה שלפני, בשים לב לכך, שעמדת המשיבה לבקשה לא נשמעה, ובהינתן כי שאלת ההמצאה ממילא תידון בפני בית המשפט המחוזי בזמן הקרוב (ככל שטרם נדונה), וכן כדי להימנע מסיכול מתן הסעד רק בשל השיהוי הכרוך בבירור שאלת ההמצאה - החלטתי ליתן במעמד צד אחד סעד ארעי האוסר על דיספוזיציות בדירה ברח' רמת הגולן 33, בירושלים, הידועה כגוש 30245 חלקה 127/2 מגרש 171 ורשומה בלשכת רישום המקרקעין ע"ש המשיבה, זאת, עד למתן החלטה אחרת. עם זאת, לאחר שבית המשפט המחוזי יכריע בשאלת ההמצאה, וככל שיורה על המצאת התובענה העיקרית למשיבה, תומצא גם החלטתי זו למשיבה באופן שיורה עליו בית המשפט המחוזי (ככל שיורה על כך). לאחר המצאת ההחלטה בדבר מתן הסעד האמור, כאמור, תינתן למשיבה האפשרות לעתור לפני בית המשפט המחוזי, לשינוי ההחלטה. כאשר תובא עמדת המשיבה בעניין הסעד עליו הורתי, ככל שתובא, יקיים בית המשפט המחוזי דיון בדבר במעמד שני הצדדים . יובהר, כי הסעד הארעי שניתן לפי החלטתי זו, יפקע, אם, בהחלטה חלוטה, לא יינתן היתר להמציא את התובענה העיקרית למשיבה.
9.
למען הסר ספק, יובהר, כי אין באמור לעיל, באשר לתוקפה של ההמצאה באמצעות עו"ד מיטלמן, כדי לקבוע מסמרות בעניין זה. כן איני מחווה כל דעה בשאלה האם נדרשת המצאה מחוץ לתחום בענייננו, או שמא ניתן לבצע המצאה כדין בדרך אחרת המוסדרת בתקנות סדר הדין האזרחי. לאור הסעד עליו הורתי, איני מחווה דעה גם באשר לשאלה האם היה מקום לעתור לקבלת סעד מסוג עיקול זמני בנסיבות העניין.
10.
המזכירות תמציא החלטה זו גם לעו"ד בן ציון מיטלמן.
11.
עם מתן פסק דין זה, מסתיים ההליך שלפני.
ניתן היום, א' טבת, תשע"א
(8.12.2010).
ש ו פ ט ת