פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8692/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
ששון לוי
נ ג ד
המשיבה:
ניקול מאיירס
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בירושלים (הנשיאה ארד, סגן הנשיא עדיאל והשופטת מזרחי) מיום
14.9.08 בתיק ע"א 2275/08
בשם המבקש:
עו"ד רזי בטט
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (הנשיאה ארד, סגן הנשיא עדיאל והשופטת מזרחי) מיום 14.9.08 בתיק ע"א 2275/08 בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום (השופטת אביב) מיום 13.4.08 בתיק א' 9553/05.
ב.
בשנת 2005 הגישה המשיבה תביעה שטרית נגד המבקש (קרוב משפחה), שביסודה שיק על סך 123,600 ₪. נטען, כי השיק ניתן למשיבה כנגד כספים שהועברו למבקש בהלוואה, וזו לא נפרעה. מנגד נטען מטעם המשיבה, כי השיק ניתן כטובה לבעלה כדי לאפשר לו ליטול הלוואה. בית משפט השלום עמד על קשיים בגרסאות שני הצדדים, וקבע כי החולשות והתמיהות שבגרסת המבקש חמורות ויורדות לשורשו של עניין, ולפיכך יש להעדיף את גרסת המשיבה. עוד הוזכר, כי העובדה שמדובר בתביעה שטרית פועלת לטובת המשיבה, בגדרי נטל הראיה. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, בקביעה כי לפי דיני השטרות היה על המבקש להוכיח אי מתן תמורה, ובנטל זה לא עמד.
ג.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית, בה נטען, בין היתר ובפרטות רבה, כלפי העדפת גירסת המשיבה על אף הסתירות שבה וחרף העובדה שהמשיבה עצמה לא העידה. נטען, כי במהות מדובר בתביעה להשבת הלוואה, שם הנטל על התובע - בעוד שלפי דרכו של בית המשפט המחוזי חויב המבקש להוכיח טענה "שלילית" (אי קבלת הלוואה). עוד נטען, כי המבקש ביקש מבית משפט השלום לפסול מסמכים לא קבילים שצירף בעלה של המשיבה לתצהירו - אך בית המשפט לא הכריע בבקשה, ואף הסתמך על אחד המסמכים בפסק הדין. הוזכר, כי בית המשפט המחוזי אישר שנפל בכך פגם - אך נטען כי אין די באמירה שגם ללא המסמך היתה התביעה מתקבלת. כן נטען, כי בית משפט השלום הציע למבקש לקבל את התביעה עוד בטרם נשמעו סיכומים. נטען עוד, כי היה על בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשת המערער להעיד את המשיבה במסגרת הערעור בטרם דחייתו. ולבסוף, נטען כלפי הנחות עובדתיות של בית משפט השלום - לרבות ביחס למצבם הכלכלי של הצדדים.
ד.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת רק במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123) - ואין המקרה שלפנינו בא בגדרם. בתי המשפט הקודמים היו מודעים לקשיים בגירסת המשיבה, ולהשלכות העובדה שהיא נמנעה מעדות - אך סברו שאין באלה כדי לדחות את התביעה. לא למחלוקות עובדתיות מסוג זה נועד גלגול שלישי (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (לא פורסם)). המבקש חתם על שיק לטובת המשיבה - ובכך שינה את מאזן הנטלים:
"אלמלא חזקת התמורה, האמורה בסעיף 29(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש], היה על אוחז שטר חליפין לשכנע את בית-המשפט בדבר זכאותו לפירעון. חזקת התמורה הופכת את היוצרות בכך שהיא מטילה את נטל השכנוע, ביחס לצדקת הכפירה בזכאותו של האוחז, על הנתבע מכוח השטר. ואילו נטל השכנוע הרובץ על האוחז מוגבל להוכחת העובדות החיוניות להקמת החזקה, כגון שהנתבע (אם הועמד הדבר במחלוקת) אכן הינו צד לשטר" (דנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נב(2) 813, 834; עוד ראו רע"א 2157/07 אדאטו נ' רנתיסי (לא פורסם)).
הדברים ידועים, ולא בכדי עומדים מלוים על קבלת שטר ואינם מסתפקים בחוזה הלוואה.
ה.
אשר לסוגיית קבילותם של המסמכים, בית המשפט המחוזי אישר את טענת המשיב, כי למצער אחד מנספחי התצהיר (שהוזכר בפסק דינו של בית משפט השלום) אינו קביל. אכן, לכאורה עדיף היה אילו הכריע בית משפט השלום בבקשה לפסילת הנספחים בטרם מתן פסק הדין, ולמצער אילו התייחס אליה בפסק דינו. על אף האמור, בית המשפט המחוזי נתן דעתו לזיקה בין פסילת המסמך לתוצאה, וסבר כי לא תהא השפעה לעניין זה, ובכך אין מקום להתערב (השוו למבחן בחוק הפלילי: סעיף 56 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971; דנ"פ 188/94 מדינת ישראל נ' אבוטבול , פ"ד נא(2) 1, 14). הוא הדין לסוגיית העדתה של המשיבה במסגרת הערעור. בסופו של יום, ובהתחשב בהעברת הנטלים, המוקד אינו בגירסת המשיבה אלא בגירסת המבקש, הטוען כאמור לחולשת גירסת המשיבה ולעוצמת גירסתו. דא עקא, שמדובר במובהק בנושאים עובדתיים, שאין בית משפט זה (בודאי בגלגול ערעורי שלישי) מתאים לבירורם. בא כוחו המלומד של המבקש סיים את בקשתו באמירה "אמת ויציב - אמת עדיף"; זו אמיתו של המבקש, אך היא נבחנה בכור שני בתי משפט, ואין מקום להתערבות נוספת.
ו.
לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, י"ב בכסלו תשס"ט (9.12.08).
ש ו פ ט