רע"א 8693-22 רע"א 8693-22

1.בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' פרידמן) מיום 23.10.2022 בת"א 31227-07-22, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לסעד זמני שיאסור על המשיבה, היא רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י), לעשות "דיספוזיציה במקרקעין בשטחי תכנית ג/7568 במחצבת אשרת דרום [...] או להתקשר עם צד שלישי כלשהו בכל דרך שהיא [...] באופן שצפוי ו/או עלול לפגוע בזכות המבקשת לממש הקצאה בפטור ממכרז בכל שטחי תכנית 7568/ג, וכן לעכב את כל ההליכים הרלוונטיים למכרז צפ/17/2022 [....]".

2.עיקר העובדות הצריכות לעניין הובאו, באופן תמציתי (ככל שניתן שכן מדובר בסכסוך מסועף הנמשך כבר עשרות שנים), בהחלטת בית משפט קמא ולא מצאתי טעם להידרש אליהן בשנית. די בכך שאציין, כי דחיית הבקשה למתן סעד זמני נשענה על הטעמים שלהלן: ראשית, מכיוון שהבקשה טמנה בחובה פוטנציאל לפגיעה בצד שלישי, שעל אף הערות בית המשפט עובר למתן ההחלטה, לא צורף להליך; שנית, משום שמאזן הנוחות לא נטה לכיוון המבקשת, שכן עומדת לה אפשרות לתבוע נזקיה, ככל שישנם כאלה, בהמשך; שלישית, לאור כך ששיקולי יושר עומדים למבקשת לרועץ, שפנייתה לבית המשפט לא נעשתה בניקיון כפיים, משלא פירטה את מלוא העובדות הרלבנטיות; רביעית, מכיוון שהמבקשת לא הציגה סיכויי תביעה טובים, גם אם אינם חסרי כל סיכוי. כן הוער, כי כך או אחרת, המבקשת לא מבצעת חציבות במקרקעין מאז שנת 2006.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

3.בבקשה חזרה המבקשת, באריכות, על טענותיה העובדתיות. נטען, כי בית משפט קמא התעלם מהטענות הנוגעות להסכמים וההליכים הרבים שהתקיימו בין הצדדים, ונפקותם; כי יש לה עילת תביעה מוצקה; כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה וכי לא היה צורך בצירוף הצד השלישי, שכן בשימור המצב הקיים כפי שהתבקש על-ידה היה "ניתן למנוע גרימת נזק לשני הצדדים תוך שמירה על זכויותיהם וזכויות הציבור הרחב".

4.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור מצאתי כי דינה להידחות, אף מבלי שתתבקש תגובת רמ"י. הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ביחס להחלטות בבקשות לסעדים זמניים, כאשר התערבות ערכאת הערעור שמורה למקרים חריגים בלבד (רע"א 2664/19 ראובני נ' מדינת ישראל - רשות הפיתוח, פסקה 5 (16.04.2019)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, משלא הונחה עילה להתערבות בהחלטת בית משפט קמא. עיקר טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור כלל אינו נוגע לאמור בהחלטה, אלא עוסק ברקע העובדתי שביסוד ההליך. מקצת הטענות הנוגעות להחלטה נטענו בהיעדר בסיס משפטי המצדיק התערבות חריגה. זאת ועוד, המבקשת לא השכילה לצרף לבקשת רשות הערעור את הצד השלישי, על אף האמור בהחלטת בית משפט קמא; ועל אף שמספר שבועות עובר להגשת הבקשה שלפניי, ביקשה לתקן את כתב תביעתה – בדרך של צירוף נתבע, לנוכח הערות והחלטת בית המשפט.

5.זאת ועוד, יוזכר, כי כידוע, מאזן הנוחות מהווה אך שיקול אחד בלבד מתוך השיקולים שביסוד החלטת בית משפט קמא: בנוסף למאזן הנוחות, שאכן אינו נוטה לכיוון המבקשת, קבע בית המשפט בהחלטתו המפורטת כי סיכויי הערעור ושיקולי היושר אף הם אינם לטובתה. גם בקביעות מנומקות אלה, שבאו לאחר שקיים דיון בבקשה ושמע את הצדדים לרבות חקירת נציג המבקשת, לא ראיתי מקום להתערב.

6.בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.