החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8727/99 בלייזר השקעות בע"מ נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ערובה להוצאות בערעורבקשה להמרת ערבות בנקאית בערבות עצמית, להפחתת הערבון ולהארכת המועד להפקדתו בהליך ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הבקשה להמיר את הערבון בערבות אישית של מנהלת המבקשת ואת הבקשה להפחית את הערבון, בשל היעדר ערובה זמינה וטענות כלכליות כלליות. בית המשפט הגדיל את הערבון ל-50,000 ש"ח, תוך מתן ארכה של שישים יום להפקדתו.

העובדות

המבקשת ביקשה להמיר את הערבון הבנקאי בערבות עצמית של מנהלה, ולחלופין להפחית את הערבון ולהאריך את המועד להפקדתו. המשיב 1 התנגד וביקש להגדיל את הערבון. בקשת עיכוב ביצוע של המבקשת נדחתה ובעקבות כך אושרה מכירת הנכס נשוא ההדיינות. בתיק חמישה משיבים, שלושה מהם מיוצגים בנפרד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להמיר ערבות בנקאית לערבות עצמית של מנהל המבקשת כערובה להוצאות המשיבים בערעור?
  2. 2.האם יש להפחית את סכום הערבון להוצאות שהפותח בערעור נדרש להפקיד, או לפטור אותו מהפקדתו מטעמים כלכליים?
  3. 3.מהם השיקולים לקביעת גובה הערבון להוצאות בערעור?

הלכות

  1. 1

    הכלל הוא שהפותח בהליך ערעור צריך להעמיד ערובה זמינה ונזילה להבטחת הוצאות המשיבים.

    ״הכלל הוא כי הפותח בהליך ערעור צריך להעמיד ערובה זמינה ונזילה להבטחת הוצאות המשיבים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    ערבות אישית של מנהל המבקשת וזכות במקרקעין שהם נשוא המחלוקת אינן ערובה ראויה להוצאות.

    ״ערבותו האישית של מנהלה אינה עונה על תנאי זה״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    ניתן לחרוג מהכלל בדבר טיבו של הערבון כאשר מצבו הכלכלי של המערער מחייב זאת, בהתקיים תנאים נוספים, והנטל להוכיח קשיים מוטל על המבקש.

    ״מן הכלל האמור בדבר טיבו של הערבון ניתן לחרוג, כאשר מצבו הכלכלי של המערער מחיב זאת״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    בקביעת סכום הערבון יש להביא בחשבון את מספר המשיבים, שווי הנכס, מספר בעלי הדין וסכום ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה.

    ״בקביעת סכום הערבון יש להביא בחשבון, בין יתר השיקולים, את מספר המשיבים, שווי הנכס נשוא ההדיינות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • ערעור
  • ערבות בנקאית
  • עיכוב ביצוע
  • הוצאות
  • נכס מקרקעין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

8727/99

בפני:

כבוד

הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

המבקשת

:

בלייזר

השקעות בע"מ

נגד

המשיבים

:

1.

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

2.

שי בר השקעות נדל"ן בע"מ

3.

סולי וואנו, עו"ד - מפרק קבוצת ג'נסיס

4.

צבר מגורים בישראל בע"מ

5.

צרפתי צבי ושות' חברה לבניין וקבלנות

(1983) בע"מ

בקשה

להפחתת סכום ערבון ולהגדלת סכום ערבון

בשם

המבקשת: עו"ד אליהו חג'ג'

בשם

משיב 1: עו"ד עמית פינס

החלטה

המבקשת הגישה בקשה להמרת הערבות הבנקאית בערבות עצמית של מנהלה, ולחלופין להפחתתה וכן ביקשה להאריך המועד להפקדת הערבון שייקבע על ידי בית המשפט. המשיב 1 הגיב לבקשה. יתר המשיבים טרם הגיבו, ועניין המצאת ההחלטה אליהם אינו ברור. בהתחשב בתוכן החלטתי כמפורט להלן, לא מצאתי לנכון להמתין לקבלת תגובותיהם.

בתגובה שהגיש משיב 1 ביקש הוא לדחות את בקשת המבקשת ואף להגדיל את סכום הערבון שנקבע. לטענתו, המבקשת טוענת הן טענות לקניין בנכס נשוא ההדיינות, והן טענות לנשיה כספית כנגד משיבה 2, שאף היא טוענת לזכויות בנכס. טענות אלו, לגירסת המשיב, אינן עולות בקנה אחד, והמבקשת עושה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

החלטתי לדחות את בקשת המבקשת להפחתת העירבון ולקבל את בקשת המשיב. ואלו נימוקי:

הכלל הוא כי הפותח בהליך ערעור צריך להעמיד ערובה זמינה ונזילה להבטחת הוצאות המשיבים, כך שלא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו.

המבקשת לא הציעה ערובה ראויה. ערבותו האישית של מנהלה אינה עונה על תנאי זה. בעלותה של המבקשת על נכס מקרקעין יקר ערך אף היא אינה משמשת כערובה זמינה ויעילה, בעיקר כאשר הנכס הוא נשוא המחלוקת, ואף המשיבות טוענות לזכויות בו. במיוחד אמורים הדברים כיום, לאחר שבקשת עיכוב ביצוע של המבקשת נדחתה על ידי כבוד השופט ריבלין, ובכך התאפשרה מכירת הנכס, כך שאין הוא יכול לשמש עוד כערובה.

מן הכלל האמור בדבר טיבו של הערבון ניתן לחרוג, כאשר מצבו הכלכלי של המערער מחיב זאת, ובהתקיים תנאים נוספים כמפורט בבש"א 329/00, אברך נגד גרוגר ואח', פ"ד מד(2) 383.

בענייננו, טענות המבקשת בדבר מצבה הכלכלי הן כלליות ובלתי מפורטות. עולה מהן לכל היותר כי הפקדת הערבון תגרום להכבדה מסוימת על המבקשת, אך לא הוכחו קשיים מעבר לכך.

בנסיבות אלו איני רואה הצדקה לפטור את המבקשת מהפקדת הערבון.

אשר לקביעת גובה הערבון: בקביעת סכום הערבון יש להביא בחשבון, בין יתר השיקולים, את מספר המשיבים, שווי הנכס נשוא ההדיינות, מספר בעלי הדין, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה ועוד. (ראו: ע"א 1989/94, כונס הנכסים הרשמי נגד ארווין זוסמן ואח', תקדין עליון 95(2) 656, 658).

בענייננו, מדובר בנכס מקרקעין ששוויו מוערך במליוני דולרים. בתיק זה חמישה משיבים, אשר שלושה מהם מיוצגים על ידי עורכי דין שונים, כך שהם נדרשים להוצאות ניכרות לניהול הגנתם.

בנסיבות אלו החלטתי להגדיל את סכום הערבון שנקבע ולהעמידו על 50,000 ש"ח. לבקשת המבקשת אני קוצבת פרק זמן ארוך להפקדת הערבון ומאפשרת הפקדתו תוך ששים יום מהמצאת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ג בתשרי תשס"א

(22.10.00).

חגית

מאק-קלמנוביץ

ר

ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99087270.

V06

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1הכלל הוא שהפותח בהליך ערעור צריך להעמיד ערובה זמינה ונזילה להבטחת הוצאות המשיבים.
  2. 2ערבות אישית של מנהל המבקשת וזכות במקרקעין שהם נשוא המחלוקת אינן ערובה ראויה להוצאות.
  3. 3ניתן לחרוג מהכלל בדבר טיבו של הערבון כאשר מצבו הכלכלי של המערער מחייב זאת, בהתקיים תנאים נוספים, והנטל להוכיח קשיים מוטל על המבקש.
  4. 4בקביעת סכום הערבון יש להביא בחשבון את מספר המשיבים, שווי הנכס, מספר בעלי הדין וסכום ההוצאות שנפסקו בערכאה הראשונה.