רע"א 8731/18 נהאד חמדאן נ. פקיד שומה פתח תקוה

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 25.11.2018 בע"מ 41865-01-15, 23197-03-16, 41882-01-15 (השופט ש' בורנשטין ), בגדרה נדחתה בקשה לביטול פסק דין.

2 .

אלה, בתמצית שבתמצית, העובדות הצריכות לענייננו: המבקש 1, נהאד חמדאן (להלן: המבקש ), הוא בעליה של המבקשת 2, נור דנט בע"מ (להלן ביחד: המבקשים ). המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי שלושה ערעורים על שומות המס שנקבעו בעניינם על-ידי המשיב. בדיון שהתקיים ביום 15.6.2015 הסכימו הצדדים, כי שלושת הערעורים יתבררו במאוחד. דיון הוכחות נקבע ליום 4.12.2017, אלא שהמבקש לא התייצב לדיון. נוכח אי-התייצבותו, הצהיר בא-כוחו כי יודיע בתוך 30 ימים האם בכוונתו למחוק את הערעורים, או שמא ברצונו להגיש סיכומים בנוגע לשאלות המשפטיות שבמחלוקת. ביום 4.1.2018 הודיע ב"כ המבקש כי הוא עומד על הערעורים, ובכוונתו להגיש סיכומים בכתב. הצדדים הגישו סיכומים, וביום 29.7.2018 ניתן פסק דין הדוחה את כל שלושת הערעורים. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין, וביום 25.11.2018 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתם משום ש "במקרה דנן אין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, וממילא אין כל עילה שבדין לביטולו. המבקשים היו מיוצגים לאורך כל ההליך, הוגשו על ידם סיכומים וניתן פסק דין מנומק על סמך החומר שהיה בפני בית המשפט ועל יסוד טענות הצדדים. למבקשים ניתנה הזדמנות להביא ראיותיהם, אך הם בחרו שלא לעשות כן [...] ככל שלמבקשים טענות כנגד מיצגיהם על שלא עודכנו בדבר מועד הדיון, או שלא הועמדו על החשיבות בהבאת ראיות להוכחת טענותיהם, אין הליך זה האכסניה המתאימה לבירור טענות אלו" (פסקה 6).

מכאן הבקשה שלפנַי.

3.

לטענת המבקש, הוא הוטעה על-ידי באי כוחו הן באשר לניהול ההליך, הן בנוגע למועדי הדיונים. מחמת אותן הטעיות הוא לא התייצב לדיונים, ונמנעה ממנו האפשרות למסור את גרסתו לשאלות שבמחלוקת. משכך, סבור המבקש כי יש לבטל את פסק הדין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, נקבע כך: "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה" .

הנדון דידן אינו בא בגדרם של המקרים המנויים בתקנה, שכן הצדדים הסכימו על הגשתם של סיכומים, ורק לאחר שהוגשו – ניתן פסק הדין. אין המדובר אפוא בהחלטה שהתקבלה במעמד צד אחד, או שניתנה באין כתבי טענות של אחד הצדדים. מחלוקת בין המבקשים לבין מייצגם הקודם, אינה עניין לבקשת רשות ערעור זו.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.

6.

אחר הדברים האלה, הובאה לעיוני בקשת המבקשים מיום 31.12.2018 לשינוי סיווג ההליך מ'בקשת רשות ערעור' ל'ערעור'. דין בקשה זו להידחות, שכן טענותיהם מכוונות כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק דין. החלטה זו הרי היא 'החלטה אחרת', ועליה לא ניתן לערער בזכות.