החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 8747/00 יהושע שלוש נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · חידוש הליכים בתביעה שנדחתה ללא מועדבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר דחיית בקשה לחידוש הליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל ערעור על דחיית בקשה לחידוש תביעה שנדחתה ללא מועד בשל הליכי פירוק ופשיטת רגל. נקבע כי משלא הוגשה בקשה להפסקת הדיון לפי תקנה 154(א), המשפט נותר תלוי ועומד, והמבקש רשאי היה לבקש את החזרתו לרשימה לפי תקנה 153. התביעה הוחזרה לרשימת המשפטים התלויים ועומדים.

העובדות

המשיב הגיש תביעה כספית נגד חברה ונגד המבקש, שחתם על ערבות מתמדת לחובות החברה. הדיון נדחה ללא מועד בהסכמת הצדדים, לאחר שניתן צו פירוק נגד החברה וצו פשיטת רגל נגד המבקש. לאחר ביטול הליכי פשיטת הרגל הגיש המבקש בקשה לחידוש ההליכים, והבקשה נדחתה בבית המשפט המחוזי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות בקשה לחידוש הליכים בתביעה שנדחתה ללא מועד, כאשר הנתבע בתביעה הוא שביקש את החידוש והתובע לא ביקש הפסקת דיון?
  2. 2.האם טענה של המבקש כי אינו יכול להתגונן מהליכי מימוש משכנתא אלא בחידוש ההליך מהווה עילה לחידוש התביעה?

הלכות

  1. 1

    כאשר לא הוגשה בקשה להפסקת הדיון לפי תקנה 154(א) לתקנות, המשפט נותר תלוי ועומד, ומשנדחה הדיון ללא מועד רשאי היה הצד לבקש את החזרתו לרשימת המשפטים התלויים ועומדים לפי תקנה 153.

    ״משלא הגיש המבקש בקשה להפסקת הדיון מכוח תקנה 154(א) לתקנות, נותר המשפט תלוי ועומד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר הצד שכנגד לא ביקש הפסקת הדיון ולא הסביר מדוע, אין לומר שהמבקש כפה עליו את המשך ההליך, ואין מקום לדחות את בקשת החידוש.

    ״בנסיבות אלה, אין לומר כי המבקש כפה על המשיב את המשך ההליך, ולא היה, על-כן, מקום לדחות את הבקשה לחידוש הדיון.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • חידוש הליכים
  • דחייה ללא מועד
  • תלוי ועומד
  • פשיטת רגל
  • ערבות מתמדת
  • הפסקת דיון
  • צו פירוק
  • התיישנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

8747/00

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המ

בקש:

יהושע שלוש

נגד

המשיב

:

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

בקשת

רשות-ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.10.00 בבש"א

5877/00 (ת"א 742/90) שניתנה על-ידי כבוד השופט א' סטרשנוב

החלטה

בשנת 1990, הגיש המשיב תביעה כספית כנגד חברת עידן שירותי מכס ותעבורה (להלן: החברה) וכנגד המבקש, אשר חתם על ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, לפיה הוא ערב לחובות החברה. בתאריך 24.10.96, ובהסכמת הצדדים, נדחה הדיון בתביעה ללא מועד, מכוח תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- (להלן: התקנות). זאת, כיוון שכנגד החברה ניתן צו פירוק וכנגד המבקש - צו פשיטת רגל.

לאחר שבתאריך 15.11.98 בוטלו הליכי פשיטת הרגל נגדו, הגיש המבקש בתאריך 6.3.00 בקשה לחידוש הליכי התביעה, וטען, כי רק באופן זה יוכל הוא להתגונן מפני הליכי מימוש המשכנתא של דירת מגוריו, בהם נוקט כלפיו המשיב.

בית-המשפט המחוזי (השופט אמנון סטרשנוב) דחה את הבקשה בקבעו, כי טענת המבקש אינה יכולה להוות עילה לחידוש ההליכים בתביעה. הודגש, כי המבקש אינו יכול לכפות על המשיב להמשיך או לחדש הליכים משפטיים שאין לו חפץ בהם והוסיף, כי המבקש יוכל, אם ירצה, להגיש תביעה כנגד המשיב.

מכאן בקשת רשות-הערעור שבפניי, בגדרה חזר המבקש על טענתו, כפי שהועלתה בבית-המשפט המחוזי והוסיף, כי אין באפשרותו להגיש עתה תביעה כנגד המשיב, בשל התיישנות.

בתשובתו לבקשה טען המשיב, כי אין לכפות עליו להמשיך בהליך כנגד רצונו, במיוחד לאור העובדה שחלפו למעלה מ10- שנים מאז הוגשה התביעה. עם-זאת עולה מן התשובה, כי המשיב לא הגיש בקשה להפסקת הדיון לפי תקנה 154(א) לתקנות לאחר שבוטלו הליכי פשיטת הרגל כנגד המבקש, אף שיכול היה לעשות כן.

החלטתי לקבל את הבקשה ולדון בה כאילו ניתנה רשות-ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שנתקבלה.

קביעתו של בית-המשפט המחוזי, לפיה המבקש אינו "יכול לכפות על המשיב ... להמשיך - או לחדש - הליכים משפטיים שאין הוא חפץ בהם כלל ועיקר" אינה יכולה לעמוד.

משלא הגיש המבקש בקשה להפסקת הדיון מכוח תקנה 154(א) לתקנות, נותר המשפט תלוי ועומד, ואף לו הוגשה בקשה כזו, הרי שהפסקת הדיון נתונה לשיקול דעתו של בית-המשפט. משדחה בית-המשפט את הדיון דחייה ללא מועד, רשאי היה המבקש לבקש את החזרת המשפט לרשימת המשפטים התלויים ועומדים מכוח תקנה 153 לתקנות, וכך אמנם עשה. המבקש נימק את בקשתו זו, ואילו המשיב נמנע, כאמור, מלהגיש בקשה להפסקת הדיון מכוח תקנה 154(א) לתקנות, ובתשובתו לבקשה הוא אינו מספק הסבר לכך. בנסיבות אלה, אין לומר כי המבקש כפה על המשיב את המשך ההליך, ולא היה, על-כן, מקום לדחות את הבקשה לחידוש הדיון.

אשר-על-כן, הערעור מתקבל. התביעה נשוא בקשה זו (ת"א 742/90) תוחזר לרשימת המשפטים התלויים ועומדים. המשיב יישא בהוצאות המבקש בסך 5,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ח בטבת תשס"א

(23.1.01).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

COURT

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 5877/00

הלכות

  1. 1כאשר לא הוגשה בקשה להפסקת הדיון לפי תקנה 154(א) לתקנות, המשפט נותר תלוי ועומד, ומשנדחה הדיון ללא מועד רשאי היה הצד לבקש את החזרתו לרשימת המשפטים התלויים ועומדים לפי תקנה 153.
  2. 2כאשר הצד שכנגד לא ביקש הפסקת הדיון ולא הסביר מדוע, אין לומר שהמבקש כפה עליו את המשך ההליך, ואין מקום לדחות את בקשת החידוש.