רע"א 8756/16רע"א 8756/16

א.בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת פלאוט) מיום 13.10.16 ברת"ק 43850-05-16, שבגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה (השופט גרובס) מיום 1.5.16 בת"ק 27930-03-15. הפרשה עניינה פיצויים בקשר לחבילת תקשורת שרכש המבקש.

ב.בחודש אוקטובר 2014 נמכרה למבקש על-ידי המשיבה חבילת "טריפל" הכוללת טלפון, אינטרנט במהירות 100 מגה לשניה וחבילת ערוצי טלויזיה ב-109 ₪ לשלושה חודשים. לטענתו, מאחר שלא סופקה לו מהירות הגלישה כמובטח, ומשחויב מעבר למוסכם, ביקש ביום 14.2.15 להתנתק מן התכנית, אך כנטען נותק חודשים רבים לאחר מכן. המבקש הגיש ביום 12.3.15 תביעה כנגד המשיבה לפיצוי עונשי בגובה 10,000 ₪ בגין הטעיה והבטחה כוזבת לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, ולהחזר הסכומים ששילם ביתר. לאחר הגשת התביעה החליט המבקש, באפריל 2015, בעקבות פניה של נציג שירות, להמשיך לקבל את שירות "הטריפל" במחיר מוזל לשלושה חודשים נוספים רטרואקטיבית מיום 26.2.15. לטענתו, גם הפעם חויב ביתר, וביקש להתנתק מן השירות. ביום 7.5.15 הגיש המבקש תביעה מתוקנת בגובה 33,800 ₪. ביני לביני הושב למבקש, לשיטת המשיבה לפנים משורת הדין, סכום של 857.97 ₪.

ג.בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעת המבקש. צוין, כי בחודש נובמבר 2014 בוצע על ידי המבקש ניוד של קו הטלפון, אשר פגע בשירות "הטריפל" ושינה את סכומי החיוב, והמבקש קיבל הסברים על כך . כן הוסף, כי המבקש חזר בו מבקשת הניתוק באפריל 2015 .

לבסוף נקבע כדלקמן:

"1.התובע, שמוכר לבית משפט זה, נוהג להגיש תביעות לסכומים גבוהים בגין הפרות מינוריות של חברות סלולר. כך גם במקרה דנן.

2.קשיי התובע נבעו מכך בעיקר שנייד קו ואחר כך הוחזר. לכן חישוב החשבונות עברו למחיר מחירון

.

3.אין בסיס לקבוע הטעיה או הפרה של חוזה ההתקשרות.

4.חיובי יתר הוחזרו באופן מלא ואף הנתבעת ויתרה על סכומים המגיעים לה כחוק".

ד.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה. נקבע, כי ממכלול טענותיו של המבקש עולה, כי הוא התכוון להוכיח טענותיו באמצעות תמלילי שיחות שנערכו בינו לבין נציגים שונים מטעם המשיבה, הן בהתייחס לכך שהמשיבה הפרה את הסכם ההתקשרות ולא ניתקה אותו משירותיה, הן ביחס לשירותים שהובטחו לו, והן ביחס לטענתו שלא נאמר כי החיוב ביתר עניינו ניוד קו הטלפון. ואולם, המבקש לא צירף את התמלילים לכתב התביעה, ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו. נומק, שהמבקש הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בקשה להתיר לו לצרף את תמלילי השיחות, ובית המשפט קבע, כי הבקשה תידון בדיון. בדיון נקבע, כי ככל שהמבקש מעוניין להביא הקלטות במסגרת הראיות מטעמו, עליו להביא את הדיסק עם ההקלטות וכן מחשב כדי שניתן יהיה לשמוע בו את ההקלטה. בדיון ההוכחות שנערך לאחר מכן לא ביקש המבקש להשמיע את ההקלטות, ואף לא זימן לעדות את נציגי המשיבה. משכך התרשם בית המשפט המחוזי, כי המבקש זנח טענותיו בהקשר זה.

ה.עוד נפסק, כי אין מקום להידרש לבקשת המבקש לחשיפת קלטת שיחה שנערכה ביום 13.2.15. נומק, כי המבקש הגיש בקשה למסירת הקלטת בדיון, אך לבסוף לא העלה טענותיו בהקשר זה. הוסף, כי קביעת בית המשפט לתביעות קטנות שהמבקש חזר בו מבקשתו להתנתק מן השירות בחודש אפריל, וכי אישר את ההחזרים ששולמו על ידי המשיבה, היא קביעה עובדתית, ואין מקום להתערב בה. לבסוף נדחתה טענת המבקש כי בית המשפט לתביעות קטנות לא נתן דעתו לכתב התביעה המתוקן (סכום התביעה בגובה 33,800 ₪), אלא לכתב התביעה המקורי (סכום התביעה בגובה 10,000 ₪), וציין, כי אם נדחתה תביעה לפיצוי עונשי על סך 10,000 ₪, קל וחומר שהיתה נדחית תביעה לפיצוי גבוה יותר. בית המשפט לא נדרש לטענות המבקש שעניינן פסילת השופט גרובס מלדון בתיק, שכן כלל לא הוגשה בקשה לפסילה לבית המשפט לתביעות קטנות, ומכל מקום ערעור על החלטות פסלות (משהיו החלטות כאלה) הוא בסמכות נשיאת בית המשפט העליון לפי סעיף 77 א(ג) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד-1984.

הבקשה

ו.בבקשה נטען בין היתר, כי המשיבה לא ניתקה את המבקש משירותיה כפי שנתבקשה, וכי משיחות עם נציגי המשיבה עולה, שגבתה כספים שלא כדין ומבלי שהוסבר למבקש, כי חויב ביתר בגין ניוד קו הטלפון. התמלולים, כך נטען, הומצאו לבית המשפט לתביעות קטנות ולבית המשפט המחוזי, וגם הועברו למשיבה. עוד נטען כי לבית המשפט לתביעות קטנות היתה דעה מוקדמת כלפי המבקש, וכי הכריע בתביעה בלא עיון בראיות. כן נטען, ששגה בית המשפט לתביעות קטנות בכך שלא הורה למשיבה להגיש קלטת מיום 13.2.15, שבה מידע שיכול לשפוך אור על הסכסוך.

הכרעה

ז.לאחר שעיינתי בבקשה, לא אוכל להיעתר לה. כנודע, הרשות לערעור בגלגול שלישי ניתנת ככלל במשורה, ומוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. מקל וחומר כך כשהמדובר בהליך של תביעות קטנות, שגם הערעור בבית המשפט המחוזי לגביו הוא ברשות (ראו סעיף 64 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984) וניתן במשורה. מטבע המאטריה, בבית משפט זה יידונו תביעות קטנות במקרים חריגים שבחריגים, וזאת במקרים של עוול או בשאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר (רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב

(2005), פסקה ט(2); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' מנדל (2007), פסקה ו'). ככל שהפכתי בבקשה, לא מצאתי כי היא מעלה, בנסיבות הספציפיות, סוגיה מן הסוג המצדיק אותו חריג נדיר, או כי עלול להיגרם עוול. המבקש טוען כי צירף את תמלילי השיחות, המוכיחים את טענותיו, לכתב התביעה – ואולם בתי המשפט קמא התרשמו שלא כך הוא, וכי המבקש זנח את טענותיו בהקשר זה. לא מצאתי להתערב בזאת, כמו גם בקביעותיו העובדתיות האחרות של בית המשפט לתביעות קטנות, שכן ככלל אין בית משפט של ערעור מתערב בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים, קל וחומר בגלגול שלישי, בן בנו של קל וחומר, משנדחתה בקשת רשות ערעור על ידי ערכאה קודמת (רע"א 2366/13 חביבולה נ' המוסד לביטוח לאומי (2013); רע"א 5338/13 זעזע נ' ג'רוס (2013))). לבסוף, ככל שהיו בפי המבקש טענות שעניינן פסלות בית המשפט היושב לדין – בהנחה שהוגשה בקשת פסלות לבית המשפט לתביעות קטנות, וזו נדחתה, דבר שאינו בחומר שלפנינו - האכסניה המתאימה לכך היתה במסגרת ערעור לנשיאת בית המשפט העליון בהתאם להוראות הדין (סעיף 77א (ג) לחוק בתי המשפט).

ח.אין בידי להיעתר למבוקש.