רע"א 8761/16 שופרסל בע"מ נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' קיסרי )

מיום 6.10.2016 בת"צ 39672-01-16 אשר קיבל את בקשת המשיבים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהליך לאישור תובענה ייצוגית.

1.ביום 20.1.2016 הגישו המשיבים נגד המבקשת (להלן: שופרסל ) בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי היא מפלה ערבים בכך שאינה מספקת להם שירותי משלוח של מצרכים הנרכשים באינטרנט (להלן: שירותי המשלוחים ). שופרסל הגישה תשובה לבקשת האישור אליה צירפה, בין היתר, חוות דעת מטעם פרופסור אבי דגני העומד בראש מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה (להלן: המכון ) (מב/2) בה פורטו ממצאי סקר שביצע המכון בנוגע להרגלי הצריכה של המגזר הערבי (להלן:

הסקר ). ביום 14.8.2016 הגישו המשיבים בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בה עתרו להורות לשופרסל למסור לידיהם מסמכים שונים, וביניהם, את כלל הנתונים הגולמיים ששימשו להכנת הסקר ובהם השמות, מספרי הטלפון ומקום המגורים של המשתתפים בסקר; תיעוד ניסיונות ההתקשרות למשתתפי הסקר; וכלל התשובות שהתקבלו על ידי המכון, לרבות תשובות חלקיות (להלן: נתוני הסקר הגולמיים ). שופרסל התנגדה לבקשה ובין היתר טענה כי מסירת נתוני הסקר הגולמיים תפגע בפרטיותם של משתתפי הסקר.

2.ביום 6.10.2016 קיבל בית המשפט קמא את בקשת הגילוי והורה לשופרסל להעמיד לעיון המשיבים את המסמכים המפורטים בה. בהחלטתו קבע בית המשפט קמא כי תקנה 134א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה כי חוות דעת מומחה תוגש בצירוף האסמכתאות שעליהן ביסס המומחה את חוות-הדעת ולפיכך היה על פרופ' דגני לצרף לחוות דעתו את כל מסד הנתונים שעליו התבסס הסקר. בית המשפט קמא דחה את טענתה של שופרסל לפיה אין מקום לגלות את נתוני הסקר הגולמיים מטעמי צנעת הפרט בציינו כי מקובלת עליו בהקשר זה טענת המשיבים לפיה שופרסל יכולה לחסות את פרטי המידע שגילויים יפגע בפרטיותם של משתתפי הסקר. כמו כן דחה בית המשפט קמא את טענת שופרסל לפיה מסירת המידע המבוקש יקנה למשיבים יתרון בלתי הוגן בקבעו כי נתוני הסקר הגולמיים דרושים למשיבים על מנת להתמודד עם ממצאי חוות הדעת של פרופ' דגני.

3.בבקשת רשות הערעור טוענת שופרסל כי שגה בית המשפט קמא שהורה לה להעביר למשיבים את נתוני הסקר הגולמיים. שופרסל שבה וטוענת כי נתונים אלו אינם דרושים לשם התמודדות עם חוות דעתו של פרופ' דגני ואינם רלבנטיים להליך. עוד טוענת שופרסל כי קיימת מניעה של ממש להעברת נתוני הסקר הגולמיים מכיוון שהמכון התחייב בפני משתתפי הסקר כי תשובותיהם ישמשו למטרות סטטיסטיות בלבד וזהותם תישאר אנונימית. כמו כן טוענת שופרסל כי הפרטים האישיים של משתתפי הסקר חוסים תחת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הפרטיות ) ועל כן גילוי נתוני הסקר הגולמיים במלואם יפגע קשות בזכויותיהם. שופרסל מדגישה בהקשר זה כי על אף שבית המשפט קמא ציין שניתן לחסות פרטי מידע שגילויים מקים חשש לפגיעה בצנעת הפרט, החלטתו מתירה את גילויים של כלל נתוני הסקר הגולמיים, לרבות פרטי הזיהוי של משתתפיו. שופרסל מוסיפה וטוענת כי האיזון הראוי בין פרטיות המשתתפים ובין אינטרס הגילוי של המשיבים מורה כי יש לחסות את הפרטים המזהים של המשתתפים לרבות שמותיהם, כתובותיהם המדויקות ומספרי הטלפון שלהם.

4.המשיבים טוענים מנגד כי דין בקשת רשות הערעור להידחות ולשיטתם היה על שופרסל לפנות בבקשת הבהרה לבית המשפט קמא ולא בבקשת רשות ערעור. לגופו של עניין טוענים המשיבים כי נתוני הסקר הגולמיים אינם חוסים תחת חוק הגנת הפרטיות או תחת כל חיסיון אחר המוכר בדין. עוד טוענים המשיבים כי בית המשפט קמא נעתר לבקשתה של שופרסל לאסור פרסום של מסמכים או נתונים מתוך הליכי האישור והם עצמם התחייבו בפני שופרסל כי לא ייעשה בנתוני הסקר הגולמיים שימוש שלא לצרכי ההליך. בנוסף על כך טוענים המשיבים כי הם הבהירו לשופרסל שאין להם צורך בפרטים המלאים של משתתפי הסקר וכי הם מוכנים להסתפק בשמות המשפחה של משתתפי הסקר, שם היישוב והרחוב שבו הם גרים והקידומת של מספר הטלפון שלהם בצירוף ארבע הספרות האחרונות. מטעמים אלו סבורים המשיבים כי לא יהיה בגילוי הנתונים המבוקשים על ידם כדי לפגוע בפרטיותם של משתתפי הסקר. המשיבים מוסיפים וטוענים כי אפילו יש בגילוי נתוני הסקר הגולמיים משום פגיעה בפרטיותם של משתתפי הסקר מדובר בפגיעה מזערית המוצדקת לשם הגשמת האינטרס שלהם בגילוי המידע לבירור האמת. לבסוף טוענים המשיבים כי שופרסל כלל לא הוכיחה שהמכון התחייב בפני משתתפי הסקר שזהותם תישאר אנונימית ואף אם ניתנה להם התחייבות כאמור אין בה כדי ליצור חיסיון השולל את זכותם לעיין בנתונים שאליהם מתייחסת ההתחייבות.

5.דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית המשפט קמא אמנם הורה לשופרסל להעמיד לעיון המשיבים את נתוני הסקר הגולמיים אך בה בעת התיר לה לחסות פרטי מידע שחשיפתם עלולה לפגוע בצנעת הפרט. המשיבים מצדם הסכימו לקבל לידיהם פרטי זיהוי חלקיים בלבד של משתתפי הסקר וזאת על מנת שלא תיפגע פרטיותם. בנוסף על כך, ההליך בבית המשפט קמא מתנהל בדלתיים סגורות וחוסה תחת צו איסור פרסום (ראו: החלטת בית המשפט קמא מיום 3.8.2016) והמשיבים אף התחייבו להשתמש בנתוני הסקר הגולמיים לצורכי ההליך הנוכחי בלבד. בנסיבות אלו ספק רב בעיני אם יהיה במסירת הנתונים המבוקשים על ידי המשיבים כדי לפגוע בפרטיותם של משתתפי הסקר או להפר את התחייבות המכון כלפיהם, ככל שניתנה. ואולם, אפילו יש במסירת הנתונים כדי לפגוע בפרטיותם של משתתפי הסקר מדובר בנסיבות העניין בפגיעה שעוצמתה נמוכה ביותר והיא אינה מצדיקה על כן את שלילת הנתונים לאחר חיסוי מתאים. לא אחת נפסק כי הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת והיא עשויה לסגת מפני הצורך להגיע לחקר האמת בהליך משפטי (ראו: רע"א 7264/95 ראש קש מסחר 88 בע"מ נ' רוכביץ , פ"ד מט(5) 793, 795 (1996); רע"א 6753/14 סופר נ' פרל , בפסקה 12 (20.1.2015); רע"א 10454/08 דוברונסקי נ' י.ד. עורקים והפצה בע"מ , בפסקה 13 (22.1.2009)). עוד נפסק כי התחייבות לסודיות כשלעצמה " אינה מקימה חיסיון השולל את זכותו של בעל דין בהליך שיפוטי לעיין במסמכים שאליהם מתייחסת אותה התחייבות, ככל שהם רלוונטיים להליך. מסקנה אחרת עלולה לרוקן מתוכן את הזכות לגילוי ולעיון ובכך לפגוע אנושות באחד מתנאי היסוד לקיומו של הליך הוגן " (בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז , פ"ד סב(4) 167, 212 (14.5.2008)). במקרה דנן ערך בית המשפט קמא איזון ראוי בין זכותם של משתתפי הסקר לפרטיות ובין האינטרס של המשיבים לקבל לידיהם את נתוני הסקר הגולמיים ולא ראיתי עילה להתערב בהחלטתו. אוסיף ואציין כי ככל שקיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לנתונים שאותם יש לחסות, יהא על בית המשפט ליתן את דעתו לכך וליתן החלטה משלימה, ככל שיידרש.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

שופרסל תשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.