רע"א 8765/11 פלוני נ. סיאם 2000 מועדון ספורט ימי (1998) בע"מ

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת א' דודקביץ' ), אשר נתן צו המתיר למשיבים לקבל מסמכים הנוגעים לטיפול פסיכולוגי של המבקשת.

2.

ביום 1.9.2010 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה נגד המשיבים בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מתאונה שהתרחשה בעת שהשתתפה בקורס צלילה, שנערך על ידי המשיבה 1. בכתב התביעה טענה המבקשת, בין היתר, כי עקב התאונה והנזקים שנגרמו לה סובלת היא מקשיים שונים בגינם נזקקת היא לטיפולים פסיכולוגיים. המבקשת אף עתרה לקבלת פיצוי בגין הסכומים ששילמה עבור טיפולים פסיכולוגיים בעקבות התאונה. המשיבים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו שיורה לפסיכולוגית של המבקשת להעביר לעיונם את תיק הטיפול של המבקשת. ביום 1.11.2011 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה. המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה, אך זו נדחתה ביום 9.11.2011. על החלטות אלו הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שלפניי. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני לפיו תעוכב מסירת המסמכים למשיבים וכן בקשה לאיסור פרסום שמה של המבקשת. ביום 4.12.2011 ניתן צו ארעי האוסר על פרסום פרטיה של המבקשת ומעכב את ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי. ביום 25.12.2011 הוחלט כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו עד להחלטה בבקשת רשות הערעור.

3.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. עיון בכתב התביעה שהוגש על ידי המבקשת מלמד, כי הנתונים בדבר הטיפול הפסיכולוגי שעוברת המבקשת הינם בעלי רלוונטיות לצורך ניהול הגנתם של המשיבים. כפי שצוין, בכתב התביעה תבעה המבקשת פיצוי בגין הסכומים ששילמה עבור הטיפול הפסיכולוגי בעקבות התאונה. המבקשת אומנם ציינה בבקשת רשות הערעור כי היא מוכנה לתקן את כתב התביעה כך שיימחק ממנו ראש נזק זה. ואולם, נראה כי צודקים המשיבים בטענתם לפיה הנתונים בעניין הטיפול הפסיכולוגי הינם בעלי רלוונטיות אף ליתר חלקיו של כתב התביעה. המבקשת פירטה בכתב התביעה שינויים משמעותיים שונים שהתרחשו בחייה בעקבות התאונה. כך, בין היתר, מציינת היא כי נאלצה לעזוב את מקום עבודתה, את מסלול לימודיה ותחביבים שונים בהם עסקה. בצדק טוענים המשיבים כי הנתונים בדבר הטיפול הפסיכולוגי שעוברת המבקשת רלוונטיים אף לצורך בירור טענות אלה של המבקשת. כך, ואינני קובע כמובן מסמרות בדבר, ייתכן שהנתונים שייחשפו ילמדו כי גורמים אחרים הם שהובילו את המבקשת לערוך שינויים אלה בחייה. אין מחלוקת, כי חשיפת תיק הטיפול הפסיכולוגי של המבקשת מהווה משום פגיעה בפרטיותה. ראיות בדבר טיפול פסיכולוגי אף חוסות תחת חיסיון בהתאם לסעיף 50 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. סעיף 50(א) לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לקבוע כי ראיות מסוג זה יגולו אם "הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה". כאשר מדובר בתביעת נזיקין, דוגמת זו שהגישה המבקשת, אין לאפשר לתובע לשים מחסום בפני יכולתו של הנתבע להתגונן על ידי טענה מעין זו שמעלה המבקשת (אם כי ייתכן שבתביעה מסוג אחר ייערך איזון מסוים בין הזכויות המתנגשות); המבקשת היא שפנתה לבית המשפט בתביעה נגד המשיבים. היא שהעמידה אותם בפני סיכון שיחוייבו לשלם סכומי כסף נכבדים. אם מעדיפה המבקשת את פרטיותה יכולה היא לחזור בה מן התביעה שהגישה. בכל מקרה, נראה כי הדילמה בפניה ניצבת המבקשת אינה כה חמורה (ראו למשל, רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (טרם פורסם, 13.10.2009)). זאת, משום שהדיון בבית המשפט המחוזי מתנהל תחת צו איסור פרסום פרטיה של המבקשת. איסור הפרסום מקטין את הפגיעה בפרטיותה של המבקשת. נוסף על כך ברור שעל המשיבים ופרקליטיהם נאסר לעשות שימוש כלשהו בחומר שיימסר לידיהם מחוץ לגדרו של ההליך המסוים. אף בכך יש משום צמצום של הפגיעה האפשרית במבקשת.

4.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח לטובת המשיבים 3-1 ובסכום זהה לטובת המשיבה 4.