פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8765/16
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
קוקרמן ושות' בית השקעות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
ד"ר שי מרצקי
2. ד"ר עופר מרקמן
3. בונוס ביו גרופ בע"מ
4. בונוס תרפאואטיקה בע"מ
5.
Thalia Bioventures
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 24773-12-14 מיום 25.10.2016
שניתנה על-ידי השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן
בשם המבקשת:
עו"ד עדו לוין; עו"ד שרון ברהום סגל
החלטה
1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 25.10.2016 בת"א 24773-12-14 (השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן ), בגדרה נדחו בקשותיה של המבקשת (להלן: קוקרמן ) ליתן הוראות לעניין המשך ההליכים המקדמיים, ולהאריך את המועדים שנקבעו לשם הגשת תצהירי עדות ראשית, ונקבע כי ההליכים המקדמיים הסתיימו.
2.אלה, בתמצית, העובדות הצריכות לענייננו: ביום 11.12.2014 הגישה קוקרמן תביעה נגד המשיבים. ביום 3.3.2015 הגישה קוקרמן בקשה למסירת פרטים נוספים ביחס לעניינים הנזכרים בכתב ההגנה שהגישו המשיבים. כמו כן, ביום 29.4.2015 הגישה קוקרמן בקשה למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים, לאחר שפנייתה אל המשיבים בעניין זה נענתה בשלילה. באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי הקובעת, כי כל הבקשות המקדמיות ידונו בקדם המשפט. ביום 16.7.2015 נערך דיון קדם משפט, במסגרתו הכריע בית המשפט המחוזי ביחס לחלק מהבקשה לפרטים נוספים, ובסופו קבע כי "המשך ההחלטה בעניין הפרטים הנוספים תינתן בכתב. כן ינתנו הנחיות לגבי המשך הדיון בתיק זה" .
3.ביום 22.7.2016, כשנה לאחר הדיון, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי. בהחלטה מפורטת זו – 21 עמודים אורכה – נדרש בית המשפט המחוזי בהרחבה לבקשה לפרטים נוספים, דחה את רובה, וחייב את קוקרמן בהוצאות המשיבים בסך של 15,000 ₪. בסיפא להחלטה, תחת הכותרת "הנחיות באשר להמשך ההליך" , קבע בית המשפט המחוזי כי "עם ההחלטה בבקשה זו, הסתיימו ההליכים המקדמיים, ועל כן אני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית" (פסקה 5 להחלטה).
4.ביום 25.10.216 הגישה קוקרמן בקשה למתן הוראות לעניין המשך ההליכים המקדמיים, בד בבד עם בקשה להארכת מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית. לטענת קוקרמן, לא התקיימו הליכים מקדמיים ביחס לבקשתה למתן צו גילוי ולעיון במסמכים מיום 29.4.2015, וכן ביחס לדרישה דומה נוספת שהעבירה למשיבים ביום 6.10.2016, ולפיכך יש לדחות את המועד להגשת תצהירי העדות הראשית עד למתן הוראות באשר להליכים אלו. עוד באותו יום נתן בית המשפט המחוזי את החלטתו ביחס לשתי הבקשות, וזו לשון ההחלטה: "בקדם המשפט שהתקיים ביום 16.7.15 נדונו כל השאלות שנותרו פתוחות בעניין הליכים מקדמיים, שכולן הוגשו או היו אמורות להיות מוחלפות בין הצדדים או מוגשות לבית משפט קודם למועד זה. בסיכום הדיון קבעתי כי ההחלטה בעניין הפרטים הנוספים תינתן בכתב, וכך אכן היה. ההליכים המקדמיים הסתימו. התצהירים יוגשו במועדים שנקבעו" .
מכאן הבקשה שלפנַי.
5.לטענת קוקרמן, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי בקדם-המשפט נדונו כל השאלות שנותרו פתוחות בעניין ההליכים המקדמיים, שכן לא התקיים דיון בעניין בקשתה למתן צו גילוי ולעיון במסמכים. לטענתה, ניהול ההליך ללא גילוי מסמכים ומבלעדי מענה לשאלון פוגע בזכויותיה "באופן חסר תקדים, בלתי מובן, בניגוד מוחלט לדין, תוך ערעור היכולת לרדת לחקר האמת, ובאופן הגורם לעיוות דין שאין לו תקנה"
(פסקה 32 לבקשה). נוכח האמור סבורה קוקרמן כי יש להורות על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, לקבל את בקשתה לקביעת הוראות לעניין המשך ההליכים המקדמיים, וליתן החלטה בבקשתה למתן צו גילוי ולעיון במסמכים, בהתחשב גם בדרישה הנוספת שהעבירה למשיבים ביום 6.10.2016.
6.לאחר עיון בבקשה, ומבלי להיזקק לתשובת המשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
7.בקשה זו, אשר נחזית כבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.10.2016, אינה אלא בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 22.7.2016. כאמור, בהחלטתו מיום 22.7.2016 קבע בית המשפט המחוזי כי
"עם ההחלטה בבקשה זו, הסתיימו ההליכים המקדמיים" , הורה על הגשת תצהירי עדות ראשית, והכל תחת הכותרת המודגשת ומאירת העיניים "הנחיות באשר להמשך ההליך" . מן הבקשה שלפנַי עולה, כי קוקרמן בחרה שלא להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, מאחר שסברה לכאורה כי בקשתה לגילוי ולעיון במסמכים טרם נדונה וממילא טרם הוכרעה. אכן, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.7.2016 אינה מתייחסת לבקשה לגילוי ולעיון במסמכים, אולם אין בכך כדי לטשטש את קביעתו הברורה והמפורשת של בית המשפט המחוזי כי 'ההליכים המקדמיים הסתיימו', אשר אינה משתמעת לשני פנים. הבקשות שהגישה קוקרמן ביום 25.10.2016 – למעלה מ-3 חודשים לאחר הקביעה שההליכים המקדמיים הסתיימו – "איננה אלא נסיון של 'הנשמה מלאכותית' במגמה להפיח רוח חיים בזכות להגשת בקשת רשות ערעור. זהו נסיון נפל"
(רע"א 3826/15 אלשווא נ' חברת רייך-שחר בע"מ (5.7.2015) פסקה 4). את השגתה על קביעת בית המשפט המחוזי כי ההליכים המקדמיים הסתיימו, היתה צריכה קוקרמן להגיש בסמוך לאחר שהומצאה לה ההחלטה מיום 22.7.2016. השעה להגשת בקשת הרשות לערער הוחמצה אפוא, ואין לה לקוקרמן להלין אלא על עצמה.
8.בשולי הדברים אציין, כי גם לגופם של דברים ספק אם ישנה סמכות שבדין ליתן רשות ערעור על ההחלטה נשוא בקשה זו, ככל שהדבר מתייחס לבקשת קוקרמן לגילוי מסמכים כללי ולמענה על שאלונים, לנוכח הוראת סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (ולא נעלמו מעיני טענותיה של קוקרמן בעניין זה). כך או אחרת, איני נדרש לדון ולהכריע בשאלה זו במסגרת הבקשה דנן, אותיר זאת למקרה המתאים לכך.
9.אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית; ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע והיא נמחקת בזאת.
משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב
בחשון התשע"ז (23.11.2016).
ש
ו פ ט