רע"א 8774-22 רע"א 8774-22

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 24.11.2022, בע"ר 46178-11-22 (השופטת ע' גולומב), שבגדרו נדחה ערעור המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 2.11.2022, בע"א 38842-10-22 (הרשם א' זגורי).

ביום 24.12.2020, הגיש המשיב לבית משפט השלום בנצרת תביעת לשון הרע נגד המבקש (ת"א 55094-12-20). ביום 11.9.2022, ניתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שבגדרו נקבע כי על המבקש לשלם למשיב סך של 20,000 ₪. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ועמו גם בקשה לפטור מתשלום אגרה ועירבון. ביום 2.11.2022, ניתנה החלטת רשם בית המשפט המחוזי. הבקשה לפטור מאגרה – התקבלה, ואילו הבקשה לפטור מלא מעירבון – נדחתה. עם זאת, הפחית רשם בית המשפט המחוזי את סכום העירבון, והעמידו על סך של 9,000 ₪, שאותם נדרש המבקש לשלם ב-4 תשלומים. זאת, בהתחשב בכך שמצבו הכלכלי של המבקש "אינו מן המשופרים"; בכך ש"לא הוכח כי המבקש ניסה לגייס את סכום העירבון מבני משפחתו"; בכך שסיכויי הערעור "אינם נחזים להיות גבוהים", שכן מדובר בערעור על פסק דין שניתן בדרך של פשרה; ובשים לב לכך שהמבקש "אינו משלם הוצאות בהליכים קודמים".

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי ערעור על פסק הדין. הערעור – נדחה, ומכאן הבקשה שלפנַי.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות, אף ללא צורך בתשובת המשיב. זאת, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. גם חשש שמא נגרם עיוות דין – אין כאן. רשמת בית המשפט המחוזי הביאה בחשבון את כלל השיקולים הרלבנטיים, ואיזנה ביניהם כדבעי. משכך, ובשים לב למכלול נסיבות העניין, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, לדחות את ערעור המבקש; ודאי לא כזה המצדיק מתן רשות ערעור ב'גלגול שלישי'.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.