רע"א 8797/08 אי.אס.אי.ייעוץ והכוונה בע"מ נ. שרון פאוור (יתח) ועוד 13 אח'

1.

בפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטים א' קובו, מ' רובינשטיין וע' צ'רניאק), לפיו נתקבל ערעור המשיבים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת נ' גרוסמן), וזאת עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה.

2.

רקע הדברים, כפי שמתואר על ידי המבקשים, הוא כדלקמן. המבקשת 1 היא חברה אשר עסקה בין היתר בהפעלת מכללות לימודים אקדמאיים במסגרת שלוחות ישראליות של אוניברסיטאות זרות (להלן: המבקשת ). המבקש 2 שימש כמנהל המבקשת 1 וכבעל מניות בה (להלן: המבקש ); המשיבים 1-14 הם סטודנטים אשר למדו בין השנים 1995-1998 בשלוחת האוניברסיטה האמריקאית NOVA בישראל (להלן: המשיבים ); המשיבה 15 היא האוניברסיטה אשר שבשלוחתה למדו המשיבים (להלן: האוניברסיטה ).

עם סיום לימודיהם, בשנת 1998, התחוור למשיבים כי התואר אותו העניקה להם האוניברסיטה אינו מוכר על ידי משרד החינוך, וזאת בניגוד למצגים שהציגו בפניהם המבקשים. אי לכך הגישו המשיבים תובענה כנגד המבקשים ומשרד החינוך. תובענת המשיבים נגד המבקשים נמחקה בהסכמה במרץ 2003, והמשיבים המשיכו את תביעתם כנגד משרד החינוך בבית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה את תביעתם באפריל 2004. במהלך שנת 2003 גיבשה המבקשת הסדר נושים (להלן: הסדר הנושים ), אשר קובע, בסעיף 33, כי עם אישורו של הסדר הנושים לא תהיה זכות לנושי החברה לנקוט הליכים משפטיים נגדה. הסדר הנושים אושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ד' קרת) בחודש ינואר 2004. כשנה וחצי לאחר אישור הסדר הנושים,

בשנת 2005, הגישו המשיבים תובענה כספית כנגד המבקשים, בה עתרו לפיצוי בגין נזקים שנגרמו להם לכאורה בשל אי הכרת משרד החינוך בתואר שקיבלו מטעם המבקשת (להלן: התביעה ). בתגובה, הגישו המבקשים בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין הקם מכוחו של הסדר הנושים. בית משפט השלום קיבל את הבקשה והורה על מחיקת התביעה על הסף. ערעור שהגישו המבקשים על פסק דין זה התקבל על ידי בית המשפט המחוזי, אשר החזיר את התביעה לבית משפט השלום על מנת שהאחרון ידון בה לגופה. הטעם העיקרי להכרעת בית המשפט המחוזי נעוץ היה בקביעתו לפיה עילת התביעה של המשיבים 1-14 נולדה רק עם קביעת בית הדין האזורי לעבודה שהתואר אינו מוכר על ידי משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה, היינו לאחר מועד אישור הסדר הנושים. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה על ידי המבקשים נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' קובו).

המבקשים הגישו לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וכן בקשה לעיכוב ביצוע, נשוא ההחלטה דנן.

3.

בבקשה לעיכוב ביצוע, טוענים המבקשים כי קיום דיון בתובענות המשיבים טרם הכרעה בבקשת רשות הערעור עלול לסכל את בקשת רשות הערעור, ועל כן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. לדבריהם, בית המשפט קמא עלול לקבל החלטות שיפגעו במבקשים לו תתקבל בסופו של יום בקשת רשות הערעור שהגישו. כמו כן, גורסים המבקשים כי ניהול הליכים בפני בית המשפט קמא יתבע מהם עלויות רבות אשר הסדר הנושים אמור היה למנוע. לשיטתם קיים סיכוי שבקשת רשות הערעור שהגישו תתקבל, משום שקביעת בית המשפט המחוזי סוטה מהלכות קיימות בסוגיית הסדרי נושים. בנוסף, טוענים הם כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי על מנת לחסוך זמן שיפוטי יקר, שירד לטמיון באם ערעורם יתקבל ותביעת המשיבים תידחה על הסף.

4.

המשיבים הביעו התנגדותם לבקשה בטענה כי הסיכויים שתתקבל בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים הם נמוכים מפני שהיא שאינה נוגעת בסוגיות משפטיות עקרוניות המצדיקות מתן רשות ערעור. עוד טוענים הם כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשים, אשר כשלו מלהצביע על נזק בלתי הפיך העלול להיגרם להם אם יתחיל בית המשפט קמא לברר את עובדות התביעה לאשורן.

5.

דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע, על המבקש להראות כי סיכויי קבלת הערעור גבוהים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שביצוע פסק הדין יגרום לו לנזק בלתי-הפיך (ראו למשל: בש"א 2996/96 בש"א 2996/96

עטיה נ' עיריית תל-אביב יפו , פ"ד נ(1) 668, 672 (1996)). אלו הם שני תנאים מצטברים ( ראו: בש"א 5043/90 מרסדס נ' ביטון , פ"ד מד (4) 873 (1990)). במקרה דנן, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך לו יחל בית משפט השלום לדון בתביעה שה וגשה נגד המבקשים בהתאם להכרעת בית המשפט המחוזי. לאור מסקנתי זו, לא מצאתי להרחיב הדיון בסיכויי קבלת בקשת רשות הערעור.

לפיכך הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. המבקשים ישאו בתשלום שכר טרחה על סך 5,000 ₪.