רע"א 8810/11 מקופאל בע"מ נ. אחים רזקאללה בע"מ

1.

המבקשת, חברה זרה ממקדוניה, מבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.11.2011 (כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ) שלא לבטל פסק דין. פסק הדין בו מדובר ניתן ביום 14.9.2008 (על ידי כבוד השופט י' שפירא). בפסק הדין נדחתה תובענה כספית של המבקשת נגד המשיבות, לאחר שהמבקשת לא הגישה סיכומים בכתב בהליך.

2.

המבקשת הגישה בשנת 2002 תביעה בסכום של כחמישה מיליון ש"ח נגד המשיבות. לפי האמור בתביעה, רכשה המבקשת מן המשיבה 1 חממה חקלאית שיוצרה בארץ. החממה הורכבה במקדוניה על ידי אנשי המשיבה 1. בלילה האחרון של שנת 1999, כך לפי כתב התביעה, קרסה החממה. המבקשת טענה בתביעה, כי הקריסה נבעה מייצור פגום של החממה ומהרכבה לקויה, והכל באחריותה של המשיבה 1. המשיבה 2, שהינה חברת ביטוח, נתבעה אף היא בתובענה, שכן היא ביטחה את עסקי המשיבה 1 בביטוח אחריות מוצר. שמיעת הראיות במשפט נסתיימה בבית המשפט המחוזי ביום 19.2.2008. בית המשפט האריך את המועד להגשת סיכומי המבקשת עד ליום 10.6.2008. משהסיכומים לא הגיעו עד ליום 14.9.2008, החליט בית המשפט (כבוד השופט י' שפירא) במועד האמור לדחות את התביעה ולחייב את המבקשת בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. יצוין, כי המבקשת יוצגה בתובענה על ידי פרקליט אחר (להלן-הפרקליט הקודם) מזה המייצגה כיום.

3.

הבקשה לביטולו של פסק הדין הוגשה על ידי המבקשת בשנת 2011. הבקשה נתמכה בתצהיר

מיום 4.6.2011 של עבדאללה פוקרא, שתואר בתצהיר כנציגה של המבקשת. המצהיר כתב בתצהירו, כי הוא זה שפנה בשנת 2002 אל

הפרקליט הקודם על מנת שייצג את המבקשת. המצהיר סיפר בתצהיר, כי הוא העיד בפני בית המשפט בשנת 2008 וכי מאז מתן עדותו פנה פעמים רבות אל הפרקליט הקודם לקבלת עדכונים באשר לגורלה של התובענה. הפרקליט הקודם, כך לפי התצהיר, חזר ואמר כי פסק הדין יינתן בקרוב. בשלב מסוים החל המצהיר להטיל ספק בדבריו של הפרקליט הקודם ובסופו של דבר פנה לפרקליט הנוכחי במטרה לברר מה ארע לתביעה. בסעיף האחרון לתצהירו של המצהיר נכתב, כי "רק לאחרונה ובעקבות פנייתי לעו"ד זכי כמאל [הפרקליט הנוכחי] נודע על כך כי ניתן פסק דין בתיק הנ"ל". בבקשת הביטול עצמה הועלו טענות נגד הפרקליט הקודם לעניין אי הגשת הסיכומים וכן נטען כי הסתיר מן המבקשת את עצם מתן פסק הדין.

4.

בית המשפט המחוזי דחה, כאמור, את בקשת הביטול. יצוין, כי בית המשפט התייחס לבקשה ככוללת עתירה להארכת מועד להגשתה של בקשת הביטול. בית המשפט קבע כי על המבקשת היה להראות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשתה של בקשת הביטול, מעבר לתקופת 30 הימים הקבועה בדין. להשקפתו, התרשלותו הנטענת של הפרקליט הקודם אינה מצדיקה הארכת מועד. כמו כן הוסיף בית המשפט, כי אם מדובר בהתנהלות לקויה של הפרקליט הקודם, צריך תיקון העוול להיעשות במסגרת של יחסי לקוח-עורך דין ולא דרך פגיעה בסופיותו של ההליך.

5.

בבקשה שבפניי חוזרת המבקשת ומעלה את הטענות שהובאו בבקשתה בבית משפט קמא. עיקר החיצים מופנים נגד הפרקליט הקודם. לפי הטענה, אין לפקוד על המבקשת את חטאיו של הפרקליט הקודם.

6.

דעתי היא, כי צדק בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשת הביטול. יש לזכור, כי פסק הדין שדחה את התובענה ניתן בחודש ספטמבר 2008. בקשת הביטול הוגשה בשנת 2011. מן התצהיר שתמך בבקשה לא ניתן לדעת מתי נודע לנציגה של המבקשת בארץ על דבר מתן פסק הדין. כאשר מוגשת בקשת ביטול דוגמת זו של המבקשת, חובה על המבקש לפרט במדויק מתי נודע לו על כך שניתן פסק דין. אין להסתפק באמירה שנודע "לאחרונה". יתרה מזו, ובכך העיקר, אין להפריד לענייננו בין המבקשת לבין פרקליטה הקודם. טענותיה של המבקשת נגד הפרקליט הקודם צריכות להיות מוצגות במסגרת הליך אזרחי שהמבקשת רשאית, כמובן, להגיש נגד אותו פרקליט (ראו, בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאל , פ"ד כו(1) 772, 774 (1972); ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון , פ"ד מו(3) 738, 744-743 (1992)); אין כל סיבה שהצד שכנגד, היינו המשיבים דכאן, הם הנתבעים בתובענה, יידרשו לחזור עתה להליך האזרחי שנסתיים מבחינתם עוד בשנת 2008. מבחינת המשיבים ההליך נסתיים שלוש שנים לפני הגשתה של בקשת הביטול. המשיבים רשאים היו להניח שההליך האזרחי שהוגש על ידי המבקשת בשנת 2002 סגור וחתום ולא ניתן לפותחו מחדש בחלוף תקופה כה ארוכה. זאת ועוד, פתיחה מחדש של ההליך בשלב הנוכחי תפגע במתדיינים אחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט המחוזי. ברור, כי אם יתאפשר למבקשת להגיש את סיכומיה בשלב זה יידרשו אף המשיבים להגיש סיכומים. כמו כן, השופט שדן בתובענה ייאלץ לחזור מחדש להליך והדבר יבוא, מבחינת הזמן השיפוטי, על חשבונם של מתדיינים אחרים שהשופט המסוים מטפל בתיקיהם. וכל זאת כאשר איננו יודעים מתי נודע למבקשת על דבר מתן פסק הדין וכמה זמן חלף מאותו מועד עד להגשת בקשת הביטול. כאמור, המבקשת יכולה אף לנקוט הליך אזרחי נגד פרקליטה הקודם. במאמר מוסגר אעיר, כי במכוון לא ציינתי את שמו של הפרקליט הקודם. הוא אינו בעל דין בהליך הנוכחי וממילא לא ניתנה לו אפשרות להגיב לטענות הקשות שהמבקשת, לקוחתו לשעבר, מטיחה בו. על כן, גם ברור שאיני מביע כל עמדה לגבי הטענות לגופן. ציינתי מהן הטענות לצורך תיאור עמדתה של המבקשת, בלא שיש בכך משום הסכמה או אפילו רמז כי יש בהן ממש.

7.

סיכומו של דבר הוא, שלא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. מכאן שדין בקשת רשות הערעור להידחות וכך מוחלט. לא ייפסקו הוצאות מאחר שהמשיבות לא נדרשו להשיב.