רע"א 8813/18 אבנר מתתיהו נ. אילן לב הכהן

1.

מונחת לפני בקשת רשות לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 25.10.2018 (ע"א 41298-08-18; הנשיא א' פרקש ) – במסגרתה נקבע כי אין להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעיר, אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 11.6.2017, הואיל ופסק הדין "הינו חלוט ואין כל מקום להידרש לערעור כנגדו". בית המשפט המחוזי הוסיף, "מעבר לצורך", כי המבקש לא הצביע על "טעם מיוחד המצדיק איחור כה רב בהגשת בקשתו וכן סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים". מכאן הבקשה, שביסודה ניצבים טיעונים של מתן סעד מן הצדק, ומניעת פינוי.

2.

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתשובה. כפי שציין בית המשפט המחוזי, ערעור קודם שהגיש המבקש כנגד פסק הדין נמחק עקב איחור בהגשתו, ובקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין נדחתה – לאחר שנקבע כי הערעור אכן הוגש באיחור, ומבלי שנלוותה לו בקשת ארכה (רע"א 5189/18 מתתיהו נ' לב הכהן (10.7.2018)). בנסיבות אלה, המבקש מיצה את זכות הערעור על פסק הדין, ואין בידיו לבקש כעת ארכה להגשת ערעור שני (ראו והשוו ה"מ 8/63 ח.ל.פ.א. בע"מ נ' פרסום אהרוני בע"מ , פ"ד יז 961, 964-965 (1963), ובש"א 1339/11 זנגרייה נ' זנגרייה (24.2.2011)).

אשר על כן, הבקשה נדחית – ועמה הבקשה הנלווית "לעיכוב ביצוע פסק דין". משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.