רע"א 8843-23 רע"א 8843-23

1.ברקע לבקשה, צו לפתיחת הליכים שניתן ביום 1.12.2022 בעניינה של חברת דורון גלאס בע"מ (להלן: החברה) בו גם הורה בית המשפט על פירוקה. משיבה 2, אשר מונתה כנאמנת לחברה (להלן: הנאמנת) הגישה בקשה למתן הוראות בה התבקש לחייב את בעלי המניות בחברה, עליהם נמנה גם המבקש, בחובות החברה. בבקשה למתן הוראות נוספת התבקש לחייב גם את גרושתו של המבקש וחברה שבבעלותה בחובות החברה. ענייננו מתמקד בטרוניית המבקש על כך שהנאמנת סירבה להעביר לידיו את פרוטוקול החקירה של אחת מבעלי המניות האחרים שהתבקש לחייבם בחובות החברה (להלן: הפרוטוקול).

2.בקשתו של המבקש לקבלת הפרוטוקול נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי, לאחר עיון בפרוטוקול שהועבר לעיונו במעטפה סגורה. בתמצית, נקבע כי אין בפרוטוקול כדי לתמוך בטענה כלשהי של המבקש בעניין הבקשה לחיובו וחיוב קרוביו בחובות החברה. על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפנַי, בה טען המבקש בין היתר כי נפלו שלל שגגות בהחלטת בית המשפט המחוזי, כי ההחלטה אינה מנומקת כיאות וכי היא גורמת לפגיעה קשה בזכויותיו. כן עמד המבקש על זכותו לעיין בפרוטוקול לפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון).

3.בתשובתה טענה הנאמנת כי הבקשה אינה רלוונטית עוד נוכח השלב הדיוני בו נמצאות הבקשות למתן הוראות שהגישה, כאשר אחת מהבקשות הוכרעה זה מכבר והצדדים ממתינים לפסק דין שעתיד להינתן בקרוב בבקשה השנייה. מכל מקום נטען כי דין הבקשה להידחות בשל היעדר בסיס משפטי ועובדתי כאחד. משיב 1 הצטרף לעמדת הנאמנת.

4.דין הבקשה להידחות. אין מדובר במקרה שבו הותרת החלטת הביניים על מכונה תסב למבקש נזק ממשי ובלתי הפיך (וראו למשל: רע"א 1352/13 פלוני נ' שירות בריאות כללית – המרכז הרפואי סורוקה, פסקה 5 (9.4.2013); רע"א 4899/18 מדינת ישראל קצין התגמולים באגף השיקום, משרד הביטחון נ' פלוני, פסקה 15 לפסק דינו של השופט א' שטיין (26.11.2020)). זאת ודאי בהתחשב בכך שבית המשפט כבר נתן את פסקו בכל הנוגע לבקשה לחיוב המבקש ובעלי המניות הנוספים בחובות החברה, וההכרעה בבקשה השנייה הנוגעת גם לחיוב גרושתו צפויה להינתן בזמן הקרוב. הבקשה שלפנַי יכולה אפוא להתייתר בקרוב, ובכל מקרה תעמוד למבקש זכות ערעור (לשיקולים בהקשר זה, ראו: רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקאות 12-11 (20.5.2012)). למעלה מן הצורך יצוין כי על פני הדברים אין בהוראות חוק חדלות פירעון אליהן הפנה המבקש – סעיפים 53 ו-137 (שעניינם ב"דוחות הנאמן"); סעיפים 152 ו-281 (שנקבעו בהם הוראות לעניין מסירת פרוטוקול חקירתו של נחקר (יחיד או אדם אחר) לידיו); וסעיף 258 (שעניינו זכות עיון במסמכים הנתונה לנושה) – כדי לסייע לו.

הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות הנאמנת בסך של 5,000 ש"ח ובהוצאות משיב 1 בסך של 2,500 ש"ח.