פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8869/06
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשת:
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
נ ג ד
המשיבים:
עזבון המנוח סאמי זבידאת ז"ל ו-12 אחרים
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת
מיום20.9.06
בבר"ע
1080/06
שניתן
על ידי
כבוד
הנשיא
מ' בן-דוד
בשם המבקשת:
עו"ד א' בלגה
החלטה
1.
בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא מ' בן דוד) שדחה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום בטבריה (כב' השופטת ר' נדאף) לפיה נדחתה בקשת המבקשת למחוק תביעה שהגישו המשיבים נגדו בהיעדר סמכות מקומית או להעבירה לבית המשפט המוסמך.
המשיבים הגישו לבית משפט השלום בטבריה תביעה נגד המבקשת לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, בגין תאונה שהתרחשה בכביש 90 בבקעה, בסמוך ליישוב ארגמן, בה נגרם מותו של המנוח סאמי זבידאת ז"ל. המבקשת הגישה בקשה למחיקת התובענה מחמת היעדר סמכות מקומית, בטענה שהתאונה אירעה בגדה המערבית, מחוץ לשטח השיפוט של בית משפט השלום בטבריה ושעסקיה היחידים של המבקשת הם בתל אביב. בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי המקום בו אירעה התאונה הוא במחוז השיפוט שלו. בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחתה תוך שבית המשפט קובע בהחלטה קצרה: "לאחר עיון בבקשה ובתיק בית משפט השלום אני מחליט כי בנסיבות העניין אין מקום לקיים דיון בבקשה, בעניין הסמכות המקומית, אך תוך הדגשה שהיישוב ארגמן מצוי מחוץ לתחום מדינת ישראל".
2.
השאלה המשפטית שהמבקשת סבורה שמתעוררת במקרה דנן הינה האם נתונה לבית משפט השלום בטבריה הסמכות המקומית לדון בתובענה שעניינה כאמור תאונה שהתרחשה בבקעת הירדן בסמוך ליישוב ארגמן, כאשר מקום עסקה של המבקשת – היא הנתבעת -
בתל אביב. המבקשת מודעת למגבלות הדיון בפני ערכאת ערעור שניה לפי ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה בע"מ ), פ"ד לו(3) 123 (להלן: הלכת חניון חיפה ), אך סבורה כי קיימת הצדקה ליתן רשות לערער במקרה דנן משני טעמים: האחד , כי לאחרונה התעוררו מספר פלוגתאות בענייני סמכות מקומית הנוגעים למבקשת ובית משפט אף החליט להורות על התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בערעור שנסוב סביב שאלה של סמכות מקומית של בית משפט לדון בתובענה נגד המבקשת בקשר לתאונה שאירעה שלא באיזור השיפוט של בית המשפט ומכאן שהסוגיה חורגת מעניינם של הצדדים לתיק זה. השני , כי בית המשפט המחוזי הסכים עם המבקשת כי החלטת בית משפט השלום שגויה, אך לא נימק מהן הנסיבות שבעטיין מצא לדחות את הבקשה.
3.
המבקשת ערה למשוכה הגבוהה שמציבה הלכת חניון חיפה, אך לטעמי הנימוקים שהיא מציגה לא די בהם על מנת להעבירה משוכה זו. גם אם לאחרונה התעוררה סוגיית הסמכות המקומית בתיקים שונים הנוגעים למבקשת, עדיין ההכרעה בתיקים אלה נגזרת בעיקרה מנתוניו של כל תיק ותיק וככזו אין בה חשיבות עקרונית כללית. המבקשת טוענת אמנם כי שאלה דומה התעוררה בתיק אחר לו היא צד ובית המשפט אף הורה על התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בתיק זה בנוגע לשאלת הסמכות המקומית, אך טענתה זו לא בוססה כלל ולא ניתן לדעת מה עניינו של אותו הליך נוסף, האם אכן מ דובר בשאלות דומות ובעיקר לא כיצד הופכת שאלה זו לשאלה בעלת חשיבות כללית.
אשר לטעם השני שצוין, גם אני רואה קושי מסוים בהחלטת בית המשפט המחוזי שראוי היה לה שתנומק באופן בהיר יותר, אולם בכך לא די כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה בהחלטה דיונית שמוקדה בנוחותו של מי מהצדדים בניהול ההתדיינות.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד באדר תשס"ז (14.3.07).
ש ו פ ט ת